בין נהר פרת (לחן עותמאן אל-מוסלי)

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל. וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו, תִּשְׁכָּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב. צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי, צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֶּן-זוּגִי וּבַאֲשֶׁר תִּמְצָאִיהוּ – כִּפְתִי אוֹתוֹ וַהֲבִיאִיהוּ. אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל חֲתָנִי; מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי: נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל יְדִידִי. אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ, נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ; רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו – אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו. וְעוֹד תַּגִּידִי לוֹ: מִטָּתִי אַשְׂחֶה לַיְלָה בְּדִמְעָתִי, וּמִתַּחַת לִבְנַת בְּשָׂרִי נִשְׂרָף מִדֵּי לַיְלָה כָּרִי. רִיפַת דִּיפַת וּמוֹרִיפַת – כָּכָה שָׂחָה הַדּוּכִיפַת: לַיְלָה אָטוּס אֶל בֵּית דּוֹדֵךְ וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת-סוֹדֵךְ. אָתָא לַיְלָה, וּלְבֵין שִׁפְעַת עָבִים פָּרְחָה הַדּוּכִיפַת, עָלֹה עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה וּנְבוּאָתָהּ לֹא נִתְקַיְּמָה לַיְלָה בֹּקֶר וַעֲרָבִים אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶעָבִים, עָבִים זַכִּים, הַעֲדַיִן דּוֹדִי בְּחִיר לְבָבִי אָיִן? בין נהר פרת ונהר חידקל על-ההר מיתמר דקל. ובדקל, בין עופאיו, תשכון-לה דוכיפת זהב. ציפור זהב! עופי, חוגי, צאי ובקשי לי בן-זוגי ובאשר תמצאיהו – כפתי אותו והביאיהו. אך אם-אין לך חוט השני דברי שלום אל חתני; מה-תגידי לו? הגידי: נפשי יוצאת אל ידידי. אמרי לו: הגן פורח, נעול הוא ואין פותח; רימון פז שם יש בין עליו – אך אין מי שיברך עליו. ועוד תגידי לו: מיטתי אשחה לילה בדמעתי, ומתחת לבנת בשרי נשרף מדי לילה כרי. ריפת דיפת ומוריפת – ככה שחה הדוכיפת: לילה אטוס אל בית דודך ואגלה לו את-סודך. אתא לילה, ולבין שפעת עבים פרחה הדוכיפת, עלה עלתה השמיימה ונבואתה לא נתקימה לילה בוקר וערבים אשא עיניי אל העבים, עבים זכים, העדין דודי בחיר לבבי אין?

הטקסט

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 245:

הופיע לראשונה במהדורת תרס"ח של שירי ביאליק, כשבשוליו רשום תאריך הכתיבה (תרס"ו). לאחר מכן הופיע כראשון בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", שבט תרס"ח (כרך י"ח, חוברת ב, עמ' 105-103).

נוסח מלא של הטקסט (15 בתים) מופיע בפרויקט בן יהודה; נוסח זה הופיע גם בכותרת "משירי עם" בשירון "מבחר שירי ציון" (ורשה, תרע"ז).

הלחן

הלחן הוא לחנו של השיר קַדֻכּ אֶלְמָיָאס (قدك ألمياس). את זיהוי המלחין קיבלנו מערן בר-לוי. בויקיפדיה הערבית, בערך על עת'מאן אל-מוסולי, מובאות מילות השיר (ושיר זה בלבד, כאילו הוא הידוע בשיריו), בלי מידע מפורש על כך שכתב גם את הלחן. לפי הערך על עת'מאן אל-מוסולי באתר marefa, הוא כתב את השיר (במשתמע תחילה) בתורכית, בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum (ראו להלן).

ברכה צפירה כותבת בספרה "קולות רבים" (עמ' 218) כי היא התאימה את הלחן לשיר של ביאליק, ואולם השיר זומר בלחן ערבי כבר ב1911, אז כתב יוסף חיים ברנר בסיפורו "עצבים": ...מאחד הבתים יצאה נערה ... כשהיא מזמזמת מילודיה ערבית קלה, נעימה ומטעימה את פסוקי "שיר-העם" משל המשורר: "צפור-זהב, עופי, חוגי, ובקשי לי בן-זוגי"... לכאורה אין בטחון שמדובר באותו לחן, אך בהקלטה של ימימה טשרנוביץ וחברותיה (ר' לעיל) הן שרות את הלחן המוכר, מספרות ששרו את השיר עוד לפני ברכה צפירה, והן מבצעות את השיר באופן קרוב יותר ללחן הערבי מאשר הנוסח בהקלטה של צפירה (במילה "עפאיו").

נחום נרדי חיבר לשיר ליווי (וחלק נוסף). השיר נכלל בתכנית ה' של המטאטא [בכורה 31.12.1928]. נרדי נזכר בתוכנייה אך ברכה צפירה אינה נזכרת. ייתכן שנרדי ביצע שם את השיר בפסנתר בלבד.

נוסח של המקור הערבי מוכר גם בתורכית בשם Ada Sahillerinde Bekliyorum או כפי שמזהה אותו יעקב מזור, Adalar Sahilinde. יעקב מזור מביא וריאנט של הלחן בספרו "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (פריט 58 בעמ' 219) בקטגוריית לחנים ערביים "אן אראביש" (מס' 2 בקבוצה זו). ראו גם את הפיוט "עוזר דלים" מותאם ללחן זה.

הלחן הותאם גם לפיוט "דרור יקרא" במסורת יהודי בבל בביצוע להקת Rivers o Babylon.

בשנות השישים כתב חיים חפר לשושנה דמארי את השיר "אהובי" לפי נוסח הלחן המקורי.

ראו גם פרודיה על מספר שירים הפותחת באזכור לשיר הזה מתוך פנקס פרטי שנחתם ב1926 (תרפ"ו):הבגדדי.

ביצועים נוספים לשיר: 

צפייה:

• גידי גוב ושלומי שבת
• ביצוע השיר מתוך המופע "דבקה פנטזיה"
• עירית בולקא, עוזי מאירי ורוחמה רז
• ורדינה כהן בהופעה 
• ביצוע השיר הערבי בפי צבאח [סבאח] פח'רי
• ביצוע השיר התורכי
• להקת שיח רותם ואריאל זילבר (השיר על רקע וידיאו אחר))
• עוזי מאירי ואביבה ניר (מתוך החלק הלא תחרותי בפסטיבל הזמר המזרחי 1975)
• השיר הערבי המקורי מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן
• דניאל ברש (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014)
• עיבוד יואב תלמי לרביעיית חלילים בתוספת פסנתר (בשילוב עם "שיר הנודד") בביצוע יוסי ארנהיים, שלוש מתלמידותיו ואירית רוב לוי (מתוך "אינטרמצו עם אריק ורדי").

האזנה:

• "ארץ שמש" (1982)
• אנסמבל קול אביב (ביצוע כלי)
• ביצוע הנוסח התורכי בפי Hamiyet Yüceses

לחנים נוספים לשיר:

• לחן דוד נובקובסקי 
• לחן ידידיה אדמון
• לחן עזרא אהרון
• לחן ניסן כהן מלמד לקטע מתוך השיר בשם "בחיר לבבי"
• לחן גיל אלדמע כנראה משנות השבעים (הוקלט בביצוע לאה אברהם, מופיע בתקליטור שירי גיל אלדמע)
• לחן איה כורם (2015, יצא בשם "ציפור זהב")
• החל מהקטע "ציפור קטנה" בלחן מההצגה "מאחורי הגדר" בבימוי אורי פסטר

עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)

מקור: "צבי טלמון (מונסון): עט הזמיר - שירים למקהלה לבתי ספר ולזמרה בציבור", תוית, תשכ"ה, עמוד 23-24

מקור: "מזמרת הארץ", הוועד הפועל לברית העולמית של הנוער העברי, ורשה, 1929 תרפ"ט, עמוד 135

עיבוד מאת: ודיע סברא

גרסת פסנתר זו של השיר הערבי המקורי נדפסה בערך בשנת 1906 עוד לפני שהלחן הותאם לשיר העברי. יש בה חלקים נוספים ללחן. לא ברור אם אלה חלקים שנוספו בעיבוד, או חלקים של הלחן המקורי שנשמטו אחר כך. באותה סדרה נדפסה גם גרסת פסנתר של שיר המקור הערבי של לחן "יש לי גן".

עיבוד מאת: אהרן שפי

מספר המעבד אהרן שפי: "באפריל 1967 הוזמנה להקת המחול של גבעתיים בהנהלתו של יואב אשריאל לסיבוב הופעות בן שבועיים ברחבי תורכיה. אני יצאתי עמם כמנהל מוסיקלי ונגן חצוצרה. הופענו בערים שונות מול קהל רב ומגוון. להופעה בזונגולדאק (על חוף הים השחור) הגענו בערב חג לאומי. למחרת נערכה חגיגה גדולה בכיכר העיר, וגם אנו השתתפנו בה. עמדה שם תזמורת נושפים טובה של קאדטים שפצחה במרש צבאי. כולנו נותרנו עומדים פעורי פה ואוזן: היה זה השיר הידוע לנו כ"בין נהר פרת" שהורגלנו לשמוע מפי ברכה צפירה, בליווי הנפלא של נחום נרדי. בתום הנגינה מיהרתי למנצח, שלשמחתי שלט באנגלית. שאלתי אותו מנין המרש הזה, והוא השיב כי זה שיר לכת צבאי תורכי ישן [פרטים על מקור הלחן ר' ב"על השיר" – זֶמֶרֶשֶׁת]. בשובי ארצה מיהרתי לרשום "תצלום" של השיר ותזמורו. לימים ערכתי אותו ברוח הביצוע התורכי. והרי הוא לפניכם כפי שמצטלצל באוזני עד היום."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.