אוניות אוניות (לחן לאון ויינר)

אֳנִיּוֹת, אֳנִיּוֹת מִמֶּרְחָק הֵן בָּאוֹת מִצָּפוֹן, מִדָּרוֹם מְבִיאוֹת הֵן הֲלוֹם מִטְעַן-גִּיל, מִטְעָן רַב יְלָדִים, סָבָה, סָב אָב וְאֵם, דּוֹדָה, דּוֹד כֻּלָּם בָּאוּ לַעֲבֹד. מִי בַּכְּפָר, מִי בָּעִיר לַעֲבֹד וְלָשִׁיר לַעֲדֹר וְלִבְנוֹת לְשַׂחֵק וְלִלְמֹד כֻּלָּם בָּאוּ הֲלוֹם מִצָּפוֹן, מִדָּרוֹם מִמִּזְרָח, מִמַּעֲרָב הֲמוֹן-עַם, קָהָל רַב.אוניות אוניות ממרחק הן באות מצפון מדרום מביאות הן הלם מטען-גיל מטען רב ילדים,סבה, סב אב ואם, דודה, דוד כולם באו לעבוד מי בכפר מי בעיר לעבוד ולשיר לעדור ולבנות לשחק וללמוד כולם באו הלום מצפון מדרום ממזרח ממערב המון-עם קהל רב

ראו את השיר בביצוע להקת ילדים ניצולי שואה בבית יתומים בוורשה (תזמון 1:20).

מתוך ספר התווים של המלחין, Cantos de lucha y resurgimiento 1939-1962, עמ' 54:

השיר נכתב בשנת 1946 יחד עם מנגינתו בבית הילדים שבאצוטק, פולין. ב1947 הופיע בספר "אונדזער געזאנג" שיצא בוורשה, וביום 26 לחודש מרץ 1962 בהגיע לחופי ארגנטינה האונייה הישראלית הראשונה "תיאודור הרצל" נוגן שיר זה על ידי תזמורת ומקהלה בחגיגה מפוארת על סיפון האונייה, בעמוד קהל אלפים.

מתברר שתיארוך המילים שגוי. הטקסט נדפס בעמוד הראשון של "הדואר לנוער", שנה ראשונה, גליון שמיני, י"ב באדר א' תרצ"ה (1935).

ר' השיר בלחן ורדינה שלונסקי