מילים: שאול טשרניחובסקילחן: יואל אנגלהלחנה: 1923
|
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ...
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם
כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה,
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס –
פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!
אַתָּה הַמַּכַּבִּי!"
אומרים: ישנה ארץ, ארץ רוות שמש... איה אותה ארץ, איפה אותו שמש?
אומרים: ישנה ארץ, עמודיה שבעה, שבעה כוכבי-לכת צצים על כל גבעה.
ארץ – בה יקוים כל אשר איש קיווה, נכנס כל הנכנס – פגע בו עקיבא.
"שלום לך, עקיבא! שלום לך, רבי! איפה הם הקדושים, איפה המכבי?"
עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: "כל ישראל קדושים, אתה המכבי!"
"כל ישראל קדושים, אתה המכבי! אתה המכבי!"
|
פרטים נוספים
מקור: "זמרון", המוסד להספקה של הקיבוץ המאוחד, תש"י, עמוד 32-33
על הגרסה: זו הגרסה השנייה שכתב טשרניחובסקי לשיר; ראו פרטים ב"על השיר".
|
השיר בגרסתו הראשונה
|
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,
אֵיפֹה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס
פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ
פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם
וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ
אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?
כְּבָר עָבַרְנוּ כַּמָּה
מִדְבָּרוֹת וְיַמִּים
כְּבָר הָלַכְנוּ כַּמָּה
כּוֹחוֹתֵינוּ תַּמִּים
כֵּיצַד זֶה תָּעִינוּ
טֶרֶם הוּנַח לָנוּ
אוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁמֶשׁ
אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ
אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.
אומרים: ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש איה אותה ארץ, איפה אותה שמש?
אומרים: ישנה ארץ, עמודיה שבעה, שבעה כוכבי-לכת צצים על כל גבעה.
נכנס כל הנכנס פגע באח כהיגמלו פורש אליו שלום ואור לאיש וחם לו
איים אותה ארץ, כוכבי אותה גבעה? מי ינחנו דרך יגיד לי הנתיבה?
כבר עברנו כמה מדברות וימים כבר הלכנו כמה כוחותינו תמים
כיצד זה תעינו טרם הונח לנו אותה ארץ שמש אותה לא מצאנו
אולי כבר איננה? ודאי ניטל זיווה. דבר בשבילנו אדוני לא ציווה.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
עדה שור 
פסנתר: פסנתרן לא ידועשנת הקלטה: 31.7.1952 מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
הקישור הועתק
רמה סמסונוב (וייץ) 
ביצוע:
הקישור הועתק
אפרים וגנר, מקהלת קול ציון לגולה 
עיבוד: מרק לבריניצוח: מרק לבריליווי: תזמורת קול ישראלשנת הקלטה: 6.8.1957 מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית ביצוע בעיבוד זהה ואולי באותה הקלטה נשמע גם בתקליט שידור מ13.7.1955.
ביצוע:
הקישור הועתק
נגה אשד 
שנת הקלטה: 19.12.2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מתוך אירוע זמרשת מס' 9. (הקלטה בניקוי שירת הקהל)
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת סמינר לווינסקי 
ביצוע:
הקישור הועתק
אברהם וילקומירסקי 
ביצוע:
הקישור הועתק
לוסי ארנון 
ביצוע:
הקישור הועתק
אפרים די-זהב (גולדשטיין) 
ביצוע:
הקישור הועתק
יוסף גולנד 
ההקלטה המקורית היא משנת 1935 בחברת "אחווה" בברלין. לא ברור לנו אם ההקלטה שבידנו היא המקורית או הקלטה חוזרת מראשית שנות ה-50. נשמח לקבל מידע.
ביצוע:
הקישור הועתק
נגה אשד, זמרשת, משתתפי האירוע 
שנת הקלטה: 19.12.08 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מתוך אירוע זֶמֶרֶשֶׁת מס' 9, חולון.
על השיר
ביצועים נוספים:
הלחן נדפס תחילה בשנת 1923 בהוצאת "יובל" בברלין עם ליווי פסנתר, עם עוד שני שירים אמנותיים של אנגל למילות טשרניחובסקי: "שושנת פלאים" ו"ויהי בישורון מלך".
לטענת מנשה רבינא ("צ'רניחובסקי במוסיקה", מאזניים סדרה ד' כרך י"ז [תשכ"ז], עמ' 451), "["אומרים ישנה ארץ"] אף נדפס בקבצים המיועדים לשירי עם, והוא הושר גם ברוח עממית, אם כי רוחו אינה הולמת פירוש פשטני זה. הסיום העז, במקצת אופראי, מתאים יותר למסגרת קונצרטית-בימתית".
טשרניחובסקי כתב נוסח נוסף לטקסט; שלמה ארצי הלחין את הנוסח ב-1973 את הנוסח שבדף זה, וב-1979 הלחינה נעמי שמר טקסט המשלב את שני הטקסטים של טשרניחובסקי.
עוד על השיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מילים ותווים
סיפור שיר
חד משמעית: ישנה ארץ!
ברק פז, 2.8.2008
את מילות "אומרים ישנה ארץ" כתב פעמיים רופא הילדים והמשורר שאול טשרניחובסקי (1943-1875), בשתי נקודות זמן שונות בשנת 1923. הנוסח הראשון, אותו חיבר המשורר במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, הוא נוסח ספקני ומלא סימני שאלה באשר לארץ המובטחת: כיצד זה תעינו? איפה אותה ארץ? מי ינחנו דרך? אולי כבר איננה? זהו הנוסח שאותו הלחין שלמה ארצי לערב שירי משוררים של גלי צה"ל (1973).
את הנוסח השני לשיר כתב טשרניחובסקי לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, בה קרא את מילות השיר. ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא תהיות במעמד שכזה ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט ציוני לאומי מובהק. בנוסח המחודש, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מייד מגייס את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערבים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו רושם עז על באי הוועידה. הגרסה שהלחינה נעמי שמר מושתתת בעיקר על הנוסח האופטימי, אם כי בשילוב חלקים מהנוסח האחר.
אבל עם כל הכבוד ללחן של שלמה ארצי, הלחן הראשון לשיר חובר כ-50 שנה קודם לכן על ידי המלחין יואל אנגל (1927-1868), מלחין חשוב שנזכר כיום בעיקר בזכות שירי הילדים: היורה (גשם גשם משמיים) ו-נומי נומי ילדתי. לחנו הנפלא ל"אומרים ישנה ארץ" היה מוכר ביישוב והושר רבות בשנות ה-30' וה-40'. יש לו ביצועים מוקלטים אחדים מפי יוסף גולנד, לוסי ארנון, חבורת רננים, דודו זכאי, דורון תבורי ועוד.
תגיות
עדכון אחרון: 21.07.2022 10:10:04
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|