מילים: שאול טשרניחובסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יואל אנגל הלחנה: 1923
|
תזמורת קול ישראל 
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה שנת הקלטה: 9.5.1955 ביצוע כלי. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
סיון רותם 
שנת הקלטה: 8.1.2009
מתוך המופע "מאה שנים לאיגוד הקומפוזיטורים היהודים בס"ט פטרבורג", שנערך בספרייה הלאומית.
מתוך: אוסף חיותה דביר בספרייה הלאומיתתזמורת הבידור של קול ישראל 
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: 16.3.1964
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתהתזמורת הסימפונית של סי בי אס (CBS) ישראל/תזמורת CBS ישראל 
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: 1962
ביצוע כלי.
נכלל בתקליט: אומרים ישנה ארץ (Israel Suite)עדה שור 
שנת הקלטה: 31.7.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
רמה סמסונוב (וייץ) 
ליווי: תזמורת המופע "לירושלים מזמור"
שנת הקלטה: 13.4.1969
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אפרים וגנר, מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 6.8.1957
ביצוע בעיבוד זהה ואולי באותה הקלטה נשמע גם בתקליט שידור מ13.7.1955.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנגה אשד 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 9.
(הקלטה בניקוי שירת הקהל)
מקהלת סמינר לווינסקי 
ניצוח: יצחק אדל
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 195X
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אברהם וילקומירסקי 
שנת הקלטה: 21.2.1949
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
לוסי ארנון 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 17.11.1963
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אפרים די-זהב (גולדשטיין)  ביצוע:
יוסף גולנד 
מקור: תקליטון בחברת "אחווה"
במארז התקליטורים, קטע מס' 22 בתקליטור מס' 11.
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938נגה אשד, זמרשת, משתתפי האירוע 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זֶמֶרֶשֶׁת מס' 9, חולון.
ביצועים נוספים:
- מקהלת ישיבות פלטבוש ודב רוול
- סיון רותם (וידיאו)
הלחן נדפס תחילה בשנת 1923 בהוצאת "יובל" בברלין עם ליווי פסנתר, עם עוד שני שירים אמנותיים של אנגל למילות טשרניחובסקי: "שושנת פלאים" ו"ויהי בישורון מלך".
לטענת מנשה רבינא ("צ'רניחובסקי במוסיקה", מאזניים סדרה ד' כרך י"ז [תשכ"ז], עמ' 451), "["אומרים ישנה ארץ"] אף נדפס בקבצים המיועדים לשירי עם, והוא הושר גם ברוח עממית, אם כי רוחו אינה הולמת פירוש פשטני זה. הסיום העז, במקצת אופראי, מתאים יותר למסגרת קונצרטית-בימתית".
טשרניחובסקי כתב נוסח נוסף לטקסט.
לחנים נוספים:
- לחן לייב גלנץ לנוסח הנוכחי
- לחן שלמה ארצי משנת 1973 לנוסח הנוכחי
- לחן נעמי שמר משנת 1979 לנוסח המשלב את שני הטקסטים של טשרניחובסקי.
עוד על השיר:
- ראו מאמר מאת ד"ר אביבה סטניסלבסקי: "אומרים ישנה ארץ": משמעויות ומסרים העולים מגרסאות המשורר ופירושים מוסיקליים עליהן.
- ראו רשימה על השיר בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית: "אומרים ישנה ארץ": טשרניחובסקי כותב על הארץ המובטחת בתקווה ובייאוש.
- ראו להלן סיפור שיר מאת ברק פז.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
חד משמעית: ישנה ארץ!
ברק פז, 2.8.2008
את מילות "אומרים ישנה ארץ" כתב פעמיים רופא הילדים והמשורר שאול טשרניחובסקי (1943-1875), בשתי נקודות זמן שונות בשנת 1923. הנוסח הראשון, אותו חיבר המשורר במהלך נסיעה בחשמלית בברלין, הוא נוסח ספקני ומלא סימני שאלה באשר לארץ המובטחת: כיצד זה תעינו? איפה אותה ארץ? מי ינחנו דרך? אולי כבר איננה? זהו הנוסח שאותו הלחין שלמה ארצי לערב שירי משוררים של גלי צה"ל (1973).
את הנוסח השני לשיר כתב טשרניחובסקי לכבוד ועידה עולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין, בה קרא את מילות השיר. ייתכן שטשרניחובסקי חש שאין זה הולם לקרוא שיר מלא תהיות במעמד שכזה ולכן בנוסח החדש של "אומרים ישנה ארץ", העלים את רוב סימני השאלה, והחליף את הספקות בטקסט ציוני לאומי מובהק. בנוסח המחודש, כל הנכנס לארץ ישראל, שתושביה היו שרויים אז במצב ביטחוני מעורער, פוגש בלא אחר מאשר רבי עקיבא, סמל לגבורה, שהתנגד לכיבוש הרומי ומת על קידוש השם. ואותו רבי עקיבא מייד מגייס את העולה החדש להגן על היישוב מפני הפורעים הערבים: "אומר לו עקיבא... אתה המכבי!" לפי תיעודים שונים, השיר והמשורר הותירו רושם עז על באי הוועידה. הגרסה שהלחינה נעמי שמר מושתתת בעיקר על הנוסח האופטימי, אם כי בשילוב חלקים מהנוסח האחר.
אבל עם כל הכבוד ללחן של שלמה ארצי, הלחן הראשון לשיר חובר כ-50 שנה קודם לכן על ידי המלחין יואל אנגל (1927-1868), מלחין חשוב שנזכר כיום בעיקר בזכות שירי הילדים: היורה (גשם גשם משמיים) ו-נומי נומי ילדתי. לחנו הנפלא ל"אומרים ישנה ארץ" היה מוכר ביישוב והושר רבות בשנות ה-30' וה-40'. יש לו ביצועים מוקלטים אחדים מפי יוסף גולנד, לוסי ארנון, חבורת רננים, דודו זכאי, דורון תבורי ועוד.