שמחו את ירושלים (לחן אידלזון)

שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל-אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ כִּי-כֹה אָמַר אֲדֹנָי הִנְנִי נֹטֶה-אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּשמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה למען תינקו ושבעתם והתענגתם מזיז כבודה כי כה אמר אדוני הנני נוטה אליה כנהר שלום ובירושלים תנוחמו

המילים על-פי ישעיה ס"ו, פסוקים י-י"ג.

ראו את פסוק י' בלחן עממי-חסידי, וכן גם וריאנט של הטקסט "שמחו בציון" בלחן שלישי.

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, עמוד 120-121