אל הציפור (לחן עממי יידי)

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת, מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי – אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה, בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי. זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת, הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה, תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת; הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן, מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים? הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים? הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי, מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים? זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים. הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ, מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים? הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן, אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים? וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה – הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם? הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים, הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם? הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן, אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת? וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים? וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת? הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי? אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי, אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי. וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה – הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? – מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר! כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים – וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי, שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה, צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!שלום רב שובך, ציפורה נחמדת, מארצות החום אל-חלוני - אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה, בחורף בעוזבך מעוני. זמרי, ספרי, ציפורי היקרה, מארץ מרחקים נפלאות, הגם שם בארץ החמה, היפה, תרבינה הרעות, התלאות; התישאי לי שלום מאחיי בציון, מאחיי הרחוקים הקרובים? הוי מאושרים! הידעו ידוע כי אסבול, הוי אסבול מכאובים? הידעו ידוע מה רבו פה שוטניי, מה רבים, הוי רבים לי קמים? זמרי, ציפורי, נפלאות מארץ, האביב בה ינווה עולמים. התישאי לי שלום מזמרת הארץ, מעמק, מגיא, מראש הרים? הריחם, הניחם אלוה את-ציון, אם עודה עזובה לקברים? ועמק השרון וגבעת הלבונה - היתנו את-מורם, את-נרדם? ההקיץ משנתו השב ביערים, הלבנון הישן, הנרדם? הירד כפנינים הטל על הר חרמון, אם ירד ויפול כדמעות? ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים? ושלום כל-ההרים, הגבעות? האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי כאשר נבלתי אנוכי? אזכרה ימים כמוהם פרחתי, אך עתה זקנתי, סר כוחי. ואחיי העובדים, הזורעים בדמעה - הקצרו ברינה העומר? - מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ בה ינץ השקד, התומר! כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקיצים - ולא הקיץ הקץ על-יגוני, שלום רב שובך, ציפורי היקרה, צהלי-נא קולך ורוני!
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עממי יידי
כתיבה: תר"ן

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה –
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה –
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? –
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים –
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!
שלום רב שובך, ציפורה נחמדת,
מארצות החום אל-חלוני -
אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה,
בחורף בעוזבך מעוני.

זמרי, ספרי, ציפורי היקרה,
מארץ מרחקים נפלאות,
הגם שם בארץ החמה, היפה,
תרבינה הרעות, התלאות;

התישאי לי שלום מאחיי בציון,
מאחיי הרחוקים הקרובים?
הוי מאושרים! הידעו ידוע
כי אסבול, הוי אסבול מכאובים?

הידעו ידוע מה רבו פה שוטניי,
מה רבים, הוי רבים לי קמים?
זמרי, ציפורי, נפלאות מארץ,
האביב בה ינווה עולמים.

התישאי לי שלום מזמרת הארץ,
מעמק, מגיא, מראש הרים?
הריחם, הניחם אלוה את-ציון,
אם עודה עזובה לקברים?

ועמק השרון וגבעת הלבונה -
היתנו את-מורם, את-נרדם?
ההקיץ משנתו השב ביערים,
הלבנון הישן, הנרדם?

הירד כפנינים הטל על הר חרמון,
אם ירד ויפול כדמעות?
ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים?
ושלום כל-ההרים, הגבעות?

האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי
כאשר נבלתי אנוכי?
אזכרה ימים כמוהם פרחתי,
אך עתה זקנתי, סר כוחי.

ואחיי העובדים, הזורעים בדמעה -
הקצרו ברינה העומר? -
מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ
בה ינץ השקד, התומר!

כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקיצים -
ולא הקיץ הקץ על-יגוני,
שלום רב שובך, ציפורי היקרה,
צהלי-נא קולך ורוני!




 פרטים נוספים


נוסח שנדפס ב"הזמיר" (תרס"ג 1903)  

 



שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ וכו'

זַמְּרִי, סַפֵּרִי וכו'

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן וכו'

הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ וכו'

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַבֹּשֶׂם –
הֲיִתְּנוּ וכו'

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים וכו'

הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד,
הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? -
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ
אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!

סַפְּרִי, צִפּוֹרִי, סוֹד שִׂיחַ כָּל-שִׂיחַ,
וּמַה-לָּךְ טַרְפֵּיהֶם לָחָשׁוּ?
הֲבִשְּׂרוּ נִחוּמִים אִם-קִווּ לְיָמִים,
פִּרְיָמוֹ כַּלְּבָנוֹן יִרְעָשׁוּ?

וְאַחַי הָעֹבְדִים וכו'
שלום רב שובך...

זמרי ספרי...

התשאי לי שלום מאחי בציון...

התשאי לי שלום מזמרת הארץ...

ועמק השרון וגבעות הבושם
היתנו ...

הירד כפנינים...

הסר מעליהם הענן הכבד
הפורש עלטת צלמוות?
זמרי ציפורי על ארץ בה מצאו
אבותיי החיים, המוות

ספרי, ציפורי, סוד שיח כל שיח
ומה לך טרפיהם לחשו?
הבישרו ניחומים, אם קיוו לימים
פרימו כלבנון ירעשו?

ואחיי העובדים...




 פרטים נוספים


הגרסה המלאה  

 



שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.

הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה -
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד,
הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? -
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ
אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִּים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

סַפְּרִי, צִפּוֹרִי, סוֹד שִׂיחַ כָּל-שִׂיחַ,
וּמַה-לָּךְ טַרְפֵּיהֶם לָחָשׁוּ?
הֲבִשְּׂרוּ נִחוּמִים אִם-קִווּ לְיָמִים,
פִּרְיָמוֹ כַּלְּבָנוֹן יִרְעָשׁוּ?

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה -
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? -
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּה יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

וַאֲנִי מָה אֲסַפֵּר לָךְ, צִפּוֹר נֶחְמָדָה,
מִפִּי מַה-תְּקַוִּי לִשְׁמֹעַ?
מִכְּנַף אֶרֶץ קָרָה לֹא-זְמִירוֹת תִּשְׁמָעִי,
רַק קִינִים, רַק הֶגֶה וָנֹהַּ.

הַאֲסַפֵּר הַתְּלָאוֹת, שֶׁכְּבָר הֵן בְּאַרְצוֹת
הַחַיִּים נִשְׁמָעוֹת, מוּדָעוֹת? -
הוֹי, מִסְפָּר מִי יִמְנֶה לַצָּרוֹת הָעֹבְרוֹת,
לְצָרוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת?

נוּדִי, צִפּוֹרִי, אֶל-הָרֵךְ, מִדְבָּרֵךְ!
אֻשַּׁרְתְּ, כִּי עָזַבְתְּ אֶת-אָהֳלִי;
לוּ עִמִּי שָׁכַנְתְּ, אָז גַּם-אַתְּ, כְּנַף רְנָנִים,
בָּכִית, מַר בָּכִית לְגוֹרָלִי.

אַךְ לֹא בְכִי וּדְמָעוֹת לִי גֵהָה יֵיטִיבוּ,
לֹא אֵלֶּה יְרַפְּאוּ מַכָּתִי;
כְּבָר עֵינַי עָשֵׁשׁוּ, מִלֵּאתִי נֹאד דְּמָעוֹת,
כְּבָר הֻכְּתָה כָּעֵשֶׂב לִבָּתִי;

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים -
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!






 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מיכל טל 
עיבוד: ירון גרשובסקי
ניצוח: ירון גרשובסקי
אבוב: דורית גרשובסקי
גיטרה: יוסי לוי
גיטרה באס: עמי פרנקל
חליל: סרג'יו פיידמן
פסנתר: פסנתרן לא ידוע
צ'לו: רותי וייסמן
שנת הקלטה: 7.1974
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

הביצוע מתוך תכנית הטלוויזיה "רסיסי לילה" משירי חיים נחמן ביאליק. צפו בביצוע זה מצולם. פירוט המבצעים מלבד הפסנתרן - בסוף התכנית.



ביצוע:

 

נחמה הנדל 

מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות" שנערך בבנייני האומה בירושלים והוקלט על ידי "קול ישראל" ביום העצמאות התשכ"ג (1963).

נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל


ביצוע:

 

אבישי כהן 
שנת הקלטה: 2008
מקור: תקליטור "שעות רגישות"

באדיבות היוצר וחברת "הליקון"


ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 13.12.07
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 2, מועצה מקומית אזור
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

הקלטה זו משלבת את הלחן הידוע עם הלחן הירושלמי.


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

צאצאי מייסדי רחובות 
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

הקלטה של לחן לא ידוע לשיר.


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

צאצאי מייסדי רחובות 
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

הקלטה של הלחן הידוע לשיר.


על השיר

ביאליק החל לחבר את "אל הציפור" כשהיה בן 17, אולם כתיבתו ושכתובו ארכו כשנתיים נוספות. המילים נדפסו לראשונה בביטאון "פרדס" בעריכת י"ח רבניצקי באביב של שנת 1892. בשיר המלא כפי שפורסם 16 בתים. ראו את מילות הגרסה המודפסת המלאה והאזינו למוטי ברכאן מקריא את השיר המלא.

זהו הלחן הידוע לשיר, והוא מבוסס (בשינויים) על לחן השיר היידי "טיף אין וועלדעלע", השיר המקורי תורגם כ"שם בחורש עב" וראו שם גם את המקור. 

כך נכתב על השיר בספר "השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת" בעריכת אבנר הולצמן (עמ' 18):

"לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות [כלומר 11 בתים - זמרשת], שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".


ביצועים נוספים:

לצפייה:

להאזנה:

  • דינה גולן
  • הראל חדד (2014)
  • יעקב ברקין במקור היידי
  • בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע מקהלת האיחוד, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה.

לשיר לחנים נוספים: 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

אהרן שפי עיבד את אחד הלחנים העממיים (וריאציה של הלחן ששרות לאה, עמליה וחנה) לחמישיית כלי נשיפה עץ, עם גיטרה. הוא מספר: "השיר נלמד ע"י אחותי, כשלמדה בביה"ס יבנה בת"א. היא וחברותיה היו יושבות על אדן החלון בביתנו, ושרות כזמירים בקולותיים."

לצפייה בתווי העיבוד לחצו כאן (קובץ XPS)

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

תווים

מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957



תגיות




עדכון אחרון: 01.04.2022 17:56:47


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: