הֲשָׁמַעְתָּ אֵיךְ בַּנֶּגֶב אֶרֶץ מוּל שָׁמַיִם מִתְפַּלֶּלֶת רֶגֶב-רֶגֶב: הָבוּ לָנוּ מַיִם! הַ... הַ... הַ... מַיִם! מַיִם! הָבוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ – מִי יַרְוֵנוּ, מִי יִתְּנֵנוּ מַיִם! לַ...לַ...לַ... כִּי צָמֵאתָ גַּם קִוִּיתָ, רֶגֶב-רִגְבּוֹתַיִם, עוֹד נַרְוֶךָּ וְרָוִיתָ, עוֹד נַרְוֶךָּ מַיִם! עוֹד נַרְוֶךָּ, עוֹד נִבְנֶךָּ, נֶגֶב, וְנִבְנֵיתָ! תְּמוֹל נִכְסַפְנוּ עוֹד: אַיֶּךָּ? וְהַיּוֹם נִגְלֵיתָ! מַיִם! מַיִם! הָבוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ – מִי יַרְוֵנוּ, מִי יִתְּנֵנוּ מַיִם! לַ...לַ...לַ... השמעת אך בנגב ארץ מול שמיים מתפללת רגב-רגב: הבו לנו מים! הַ... הַ... הַ... מים! מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו – מי ירונו, מי יתננו מים! לַ...לַ...לַ... כי צמאת גם קיוית, רגב-רגבותים, עוד נרוך ורוית, עוד נרוך מים! עוד נרוך, עוד נבנך, נגב, ונבנית! תמול נכספנו עוד: איך? והיום נגלית! מים! מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו – מי ירונו, מי יתננו מים! לַ...לַ...לַ...