הֲשָׁמַעְתָּ אֵיךְ בַּנֶּגֶב אֶרֶץ מוּל שָׁמַיִם מִתְפַּלֶּלֶת רֶגֶב-רֶגֶב: הָבוּ לָנוּ מַיִם! מַיִם! מַיִם! הָבוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ – מִי יַרְוֵנוּ, מִי יִתְּנֵנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאתָ גַּם קִוִּיתָ, רֶגֶב-רִגְבּוֹתַיִם, עוֹד נַרְוֶךָּ וְרָוִיתָ, עוֹד נַרְוֶךָּ מַיִם! מַיִם! מַיִם! הָבוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ – מִי יַרְוֵנוּ, מִי יִתְּנֵנוּ מַיִם! עוֹד נַרְוֶךָּ, עוֹד נִבְנֶךָּ, נֶגֶב, וְנִבְנֵיתָ! תְּמוֹל נִכְסַפְנוּ עוֹד: אַיֶּךָּ? וְהַיּוֹם נִגְלֵיתָ! מַיִם! מַיִם! הָבוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ מַיִם! כִּי צָמֵאנוּ – מִי יַרְוֵנוּ, מִי יִתְּנֵנוּ מַיִם!השמעת איך בנגב ארץ מול שמים מתפללת רגב-רגב: הבו לנו מים! מים! מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו – מי ירוונו, מי ייתננו מים! כי צמאת גם קיווית, רגב-רגבותיים, עוד נרווך ורווית, עוד נרווך מים! מים! מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו – מי ירוונו, מי ייתננו מים! עוד נרווך, עוד נבנך, נגב, ונבנית! תמול נכספנו עוד: איך? והיום נגלית! מים! מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו – מי ירוונו, מי ייתננו מים!