הוֹ, תַּפּוּחַ, תַּפּוּחַ הוֹ, תַּפּוּחַ זָהָב! צֵא בַּיָּם הַפָּתוּחַ לָעוֹלָם הָרָחָב – נְפוֹצִים שָׁם אַחֵינוּ בְּמִזְרָח, מַעֲרָב. הוֹ, תַּפּוּחַ, תַּפּוּחַ הוֹ, תַּפּוּחַ כָּתֹם! צִיר אַרְצֵנוּ שָׁלוּחַ לַצָּפוֹן, לַדָּרוֹם, תִּמְצָא שָׁם אֶת אַחֵינוּ – שָׂא לָהֶם רַב שָׁלוֹם! שָׂא שָׁלוֹם וְשְׁאַל:"לָמָה", הוֹ, תַּפּוּחַ-הָדָר! "לָמָה עוֹד יֵשְׁבוּ שָׁמָה בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר? הֵן צִיּוֹן פְּדוּיָה הִיא, יִשְׂרָאֵל גָּאוּל כְּבָר!" הו תפוח תפוח הו תפוח זהב צא בים הפתוח לעולם הרחב נפוצים שם אחינו במזרח מערב הו תפוח תפוח הו תפוח כתום ציר ארצנו שלוח לצפון לדרום תמצא שם את אחינו שא להם רב שלום שא שלום ושאל למה הו תפוח הדר למה עוד ישבו שמה בארצות הנכר הן ציון פדויה היא ישראל גאול כבר