שַׁעַר אֵשׁ נִדְלַק בָּרוֹם
וְהוּרַם מָסַךְ זָהָב. –
שְׁנַת שָׁלוֹם, עִם פְּנוֹת הַיּוֹם
צוֹעֲדָה עַל רֹבֶד עָב.
שַׁעַר אֵשׁ נִדְלַק בָּרוֹם
רְדִי אֵלֵינוּ, שְׁנַת שָׁלוֹם!
בּוֹאִי, בּוֹאִי נָא הֲלוֹם,
שְׁנַת שָׁלוֹם, לְיִשְׂרָאֵל.
וּכְנָפַיִךְ, תְּכֵלֶת תֹּם,
נָא פִּרְשִׂי עַל מְלוֹא תֵּבֵל.
בּוֹאִי, בּוֹאִי נָא הֲלוֹם,
רְדִי אֵלֵינוּ, שְׁנַת שָׁלוֹם!
זוֹ תֵּבֵל עָיְפָה מִלְּחֹם,
לְאַחֲוָה הִיא מְשַּׁוְעָה.
שִׂימִי יָד בֵּין אֹם לָאֹם
וּלְעַמִּי צַוִּי שַׁלְוָה.
זוֹ תֵּבֵל עָיְפָה מִלְּחֹם,
רְדִי אֵלֵינוּ, שְׁנַת שָׁלוֹם!