מרש החיילות

הַמְּפַקֶּדֶת: דֹּם, עֲמֹד, קָדִימָה צְעַד הָיוּ כָּאן קֹדֶם חַיָּלִים עַכְשָׁו גַּם חַיָּלוֹת שְׂמֹאל יָמִין שְׂמֹאל שְׂמֹאל יָמִין הַגְּבוּרָה אֵינָה תְּלוּיָה בַּיֹּפִי וּבַמִּין אֶחָד אֶחָד קָדִימָה צְעַד מִיָּמֶיהָ שֶׁל דְּבוֹרָה אֲנַחְנוּ גִּבּוֹרוֹת דֹּם עֲמֹד קָדִימָה צְעַד הָיוּ כָּאן קֹדֶם חַיָּלִים עַכְשָו גַּם חַיָּלוֹת. אֶצְלִי מִשְׁמַעַת שֶׁל בַּרְזֶל אֵין מוּם וְאֵין אִחוּר וּבַמִּשְׁמַעַת לְזַלְזֵל לְבַחוּרוֹת אָסוּר. אֲבָל תַּגִּידוּ מַה קָּרָה אֵין אַף חַיָּל אִתִּי הֵן זֶה פָּשׁוּט דָּבָר נוֹרָא אֵיפֹה הִיא פְּלֻגָּתִי? אֵיפֹה תָּמָר, אֵיפֹה רָחֵל? אַיֵּה הָאֲחֵרוֹת? וְעוֹד מָאתַיִם בַּחוּרוֹת תָּמִיד מְאַחֲרוֹת. דֹּם עֲמֹד... חַיֶּלֶת א: הִגַּעְתִּי הֵנָּה בִּמְרוּצָה, סְלִיחָה עַל הָאִחוּר, אֲנִי הָיִיתִי עֲסוּקָה עָשִׂיתִי מָנִיקוּר. הַמְּפַקֶּדֶת: אֵיפֹה תָּמָר, אֵיפֹה רָחֵל וּשְׁאַר הַבַּחוּרוֹת? אֶצְלִי מִשְׁמַעַת שֶׁל בַּרְזֶל הֵיכָן הַחַיָּלוֹת? חַיֶּלֶת א: מִרְיָם, רָחֵל בִּקְלוּבּ הַבְּרִידְג', תָּמָר הָלְכָה אִתִּי וְעוֹד מָאתַיִם חַיָּלוֹת עוֹשׂוֹת סִלְסוּל תְּמִידִי. דֹּם עֲמֹד... חַיֶּלֶת ב: הִגַּעְתִּי הֵנָּה בִּמְרוּצָה, סְלִיחָה עַל הָאִחוּר, אֲבָל הָיָה לִי רַנְדֵּוּו עִם מֹתֶק שֶׁל בָּחוּר. הַמְּפַקֶּדֶת: אֶצְלִי מִשְׁמַעַת שֶׁל בַּרְזֶל אָסוּר בָּהּ לְזַלְזֵל, אֶצְלִי אֶת כָּל הַבַּחוּרִים שׁוֹלְחִים לָעֲזָאזֵל. חַיֶּלֶת ב: הוּא קוֹרְפּוֹרָל וְגַם נֶחְמָד חַיָּל וְגַם גִּבּוֹר וְעוֹד מָאתַיִם בַּחוּרוֹת עוֹמְדוֹת אֶצְלוֹ בַּתּוֹר. דֹּם עֲמֹד... "חַיֶּלֶת ג": הִגַּעְתִּי הֵנָּה בִּמְרוּצָה סְלִיחָה עַל הָאִחוּר, יָדוּעַ לִי הֵיטֵב מְאֹד כִּי לְאַחֵר אָסוּר הַמְּפַקֶּדֶת: סְלִיחָה נִדְמֶה כִּי אַתְּ טָעִית סְלִיחָה הֵן אַתְּ שׁוֹגָה הֲרֵי אַף פַּעַם לֹא הָיִית אֶצְלֵנוּ בַּפְּלֻגָּה "חַיֶּלֶת ג": אֲנִי אִשָּׁהּ לִשְׁעַת חֵרוּם לִזְמַן הַמִּלְחָמָה, אִשְׁתִּי עוֹסֶקֶת בַּתִּינוֹק אֲנִי פֹּה בִּמְקוֹמָהּ הַמְּפַקֶּדֶת: מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה? לָמָּה בָּאת? הֵן זֶה סְקַנְדָּל בִּכְלָל מִי יֵינִיק אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁהָאִשָּׁה חַיָּל? מִי יְבַשֵּׁל, מִי יְכַבֵּס אוֹ אֶת הַיֶּלֶד (?) מִשְׁמַעַת הִיא מֵעַל הַכֹּל חֲזֹר אֶל הַמִּטְבָּח כִּי אֵשֶׁת חַיִל חֲבֵרוֹת דֻּגְמָה לַאֲחֵרוֹת מִמֶּנָּה יְכוֹלוֹת לִלְמֹד מָאתַיִם בַּחוּרוֹת דֹּם עֲמֹד... המפקדת: דום, עמוד, קדימה צעוד היו כאן קודם חיילים עכשיו גם חיילות שמאל ימין שמאל שמאל ימין הגבורה אינה תלויה ביופי ובמין אחד אחד קדימה צעוד מימיה של דבורה אנחנו גיבורות דום עמוד קדימה צעוד היו כאן קודם חיילים עכשיו גם חיילות אצלי משמעת של ברזל אין מום ואין איחור ובמשמעת לזלזל לבחורות אסור אבל תגידו מה קרה אין אף חייל איתי הן זה פשוט דבר נורא איפה היא פלוגתי איפה תמר איפה רחל איה האחרות ועוד מאתיים בחורות תמיד מאחרות דום עמוד... חיילת א: הגעתי הנה במרוצה סליחה על האיחור אני הייתי עסוקה עשיתי מניקור המפקדת: איפה תמר איפה רחל ושאר הבחורות אצלי משמעת של ברזל היכן החיילות? חיילת א: מרים רחל בקלוב הברידג' תמר הלכה איתי ועוד מאתיים חיילות עושות סלסול תמידי דום עמוד... חיילת ב: הגעתי הנה במרוצה סליחה על האיחור אבל היה לי רנדוו עם מותק של בחור המפקדת: אצלי משמעת של ברזל אסור בה לזלזל אצלי את כל הבחורים שולחים לעזאזל חיילת ב: הוא קורפורל וגם נחמד חייל וגם גיבור ועוד מאתיים בחורות עומדות אצלו בתור דום עמוד... "חיילת ג": הגעתי הנה במרוצה סליחה על האיחור ידוע לי היטב מאוד כי לאחר אסור המפקדת: סליחה נדמה כי את טעית סליחה הן את שוגה הרי אף פעם לא היית אצלנו בפלוגה "חיילת ג": אני אישה לשעת חירום לזמן המלחמה אשתי עוסקת בתינוק אני פה במקומה המפקדת: מה את עושה פה? למה באת? הן זה סקנדל בכלל מי יניק את התינוק כשהאישה חייל מי יבשל, מי יכבס או את הילד משמעת היא מעל הכל חזור אל המטבח כי אשת חיל חברות דוגמה לאחרות ממנה יכולות ללמוד מאתיים בחורות דום עמוד...

מתוך התכנית "כי תצא למלחמה" בתיאטרון "המטאטא".

השיר הוצג בספריה הלאומית, כ"שיר היומי" לרגל מותה של מרגרט תאצ'ר.