מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחום נרדי כתיבה: 1943 הלחנה: 1943
|
שרה יערי 
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: לפני קום המדינה מקור: תקליטון 901-B בחברת זמיר Palestine עיבוד שונה מהעיבוד שבהקלטת חברת "צליל" |
מקהלת בית הספר לבנות "שורשים" בתל אביב 
שנת הקלטה: 1959
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת שירו שיר  ביצוע:
תיאודור ביקל 
מקור: התקליט A Harvest of Israeli Folk Songs, מס' EKS 7210 בחברת Elektra
רות רובין 
משה גנשוף  ביצוע:
ניקו פלדמן 
מקור: תקליטון מסחרי XPT 288 בחברת Pateh
בליווי תזמורת. מועבר מעותק שהועתק באוסף תקליטי קול ישראל בספרייה הלאומית.
אדגר מילס, רמה סמסונוב (וייץ) 
שנת הקלטה: 10.10.1950
בליווי מקהלה לא מזוהה.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתתיאטרון המטאטא 
זהו הביצוע המקורי של השיר. הקלטה זהה הועלתה לערוץ היוטיוב שיר-עד מתוך שידור בגלי צה"ל שהתקיים ב-7.9.1975, במסגרת התכנית "תווי חיים עם נחום נרדי" (ערך: רוני תורן; הגישה: כרמל בן-אפרים). אלינו הגיעה ההקלטה בנפרד.
שרה יערי 
פסנתר: נחום נרדי
מקור: תקליט"צליל"מס'291
הליווי שונה מאשר בהקלטה המוקדמת יותר בביצוע שרה יערי.
עידית סולקין  פסנתר: נחום נרדי
ביצוע:
ילדי גן - כפר ויתקין 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על פי הביוגרפיה של נתן אלתרמן מאת דן לאור (הוצ' עם עובד, 2013, עמ' 291-290):
ה"קומדיה המוסיקלית מחיי הארץ" של תיאטרון המטאטא, "מיסטר קיבוץ", נכתבה (גרמנית) ע"י מרטין רוסט, שמו הספרותי של מכסימיליאן מאיר רוזנקרנץ (1948-1911, עלה ארצה 1935, נפל במלחמת השחרור בירושלים). המחזה תורגם ע"י אלתרמן, שכתב עבורו על פי הזמנת "המטאטא" שלושה פזמונים שהולחנו ע"י נחום נרדי. לימים סיפר נרדי שהמנגינה נכתבה תחילה ואחר כך חיבר עבורה אלתרמן את המילים. שני הפזמונים האחרים, והמחזה עצמו, נשכחו. בכתב היד של נרדי כונה השיר תחילה "המנון לעבודה" ואח"כ תוקן ל"שיר עבודה", ללא ה"א הידיעה. נרדי ציין שאת השיר יש לבצע ב- Grandemente ("בחגיגיות"). השיר היה מיד ללהיט. (תודה לארנון שמשוני)
הופעת הבכורה של המחזה "מיסטר קיבוץ" נערכה בתאריך 25.5.1943. השיר, הבנוי כתפילה, הושר ע"י השחקנים בסוף ההצגה, כשהם ניצבים בקבוצה ופניהם אל השמש העולה. מאז נדפס השיר בשירונים רבים (ביניהם השירון "שירי עבודה ומולדת" שיצא ב-1945, שנתיים אחרי יצירת השיר) בשם "שיר העבודה", ביידוע, וזה השם שנתקבע לשיר.
ומוסיף עמוס רודנר:
אלתרמן כתב את השיר כפרודיה על תרבותניקים בקיבוצים החורזים מים עם שמים, וביכולת מקומית מחברים "תפילות" במילים גדולות. השיר, שהיה אמור להצחיק, הפך מיד ללהיט ענק שגם מושר ללא סוף, כי כל פעם אחרי "השיר לא תם הוא רק מתחיל", היו חוזרים מיד ל "שיר שיר עלה נא".
בכרטסת מאיר נוי בספרייה הלאומית (עמ' 605 במקבץ הסרוק) מובאת עדות יוסף אוקסנברג לפיה הוא עצמו חיבר את הלחן של תחילת הפזמון לשיר בשנת 1942.
לפי שיר זה חיברה נעמי שמר בגיל 17 את המילים "כחול ים המים, ימך אילת כפליים".
ביצועים נוספים:
- דודו זכאי
- סיימור שוורצמן (Seymour Schwartzman)
- שלומית אהרון
- להקת הרוח הטובה
- רות רובין
- אורי שמיר (סרטון)
- שלמה ארצי ואחריו נחום נרדי בפסנתר (סרטון, תזמון, 35:02)
- אפי נצר וקהל
- הגבעטרון (2010)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
המעבד אהרן שפי: "העיבוד מוקדש לשחקני המטאטא שכבשו אותי בשירתם את השיר המלווה את המחזה 'מיסטר קיבוץ' (אשדות יעקב 1944)".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.