שיר הגבורה

אֵרַשְׂתִּיךְ אַדְמַת צִיּוֹת כַּאדוֹנִים וָעָבֶד בָּאנוּ הֵנָּה לְחַיוֹת וְקָצַרְנוּ מָוֶת אַךְ יָדַעְנוּ גַּם נִשְׁבַּעְנוּ לָךְ וּלְכָל שָׂדֶה בָּךְ לֹא לָמוּת הֵנָּה בָּאנוּ בָּאנוּ וְנִחְיֶה בָּךְ כִּי יוֹדְעִים זֹאת רַק שָׂדוֹת רַק שְׁבִילֵי שְׂדוֹתַיִךְ אֵיךְ נוֹפְלִים הַגִּבּוֹרִים כָּאן עַל בָּמוֹתַיִךְ אַךְ יָדַעְנוּ... ארשתיך אדמת ציות כאדונים ועבד באנו הנה לחַיות וקצרנו מוות אך ידענו גם נשבענו לך ולכל שדה בך לא למות הנה באנו באנו ונחיה בך כי יודעים זאת רק שדות רק שבילי שדותייך איך נופלים הגיבורים כאן על במותייך אך ידענו...

מתוך ההצגה "ושבו בנים לגבולם". השיר נדפס בנספח "מזמירות המחזה" שבסוף טקסט המחזה כפי שיצא לאור בהוצאת "אחיאסף", קרוב לוודאי בסמוך להעלאת ההצגה. עם זאת, לפי הספר "דגש קל" (הוצאת פועלים, 1993, עמ' 41) השיר נכתב עבור ההצגה "לא אמות כי אחיה" (1944).

השיר נדפס בליווי פסנתר כנראה מאת המלחין. הליווי בשתי ההקלטות תואם את הנוסח המודפס אך ההקלטות הן בסולמות שונים בהתאם למנעד הקולי של הזמרים ויש הבדלים בין ההקלטות בפרטים מסוימים ברגיסטר של הליווי.