בַּיִת קָט וְאָפֹר שָׁם בַּגַּן נִמְצָא מַדְרֵגוֹת לַבַּיִת וְדַלְתּוֹ פְּתוּחָה הַחַלּוֹן בּוֹ פָּתוּחַ, בּוֹ תַּבִּיט לַמֶּרְחָב מִמַּבּוּעַ לְיַד הָהָר מֵימֶיךָ שָׁם תִּשְׁאַב. לְיַד בַּיִת לָבָן גָּדֵר, עֵץ בֶּחָצֵר אֲנִי יָכֹלְתִּי בְּקֹשִׁי כָּל זֹאת לְתָאֵר. אֵין חֵפֶץ בְּרֹב דִּבּוּר אֵין צֹרֶךְ בְּרֹב תֵּאוּר כִּי הַכֹּל בַּזֶּה כְּבָר אָמוּר - בֵּיתְךָ. זֶהוּ דֶּרֶךְ אָרֹךְ זֶה דֶּרֶךְ הַבַּרְזֶל הַמִּתְפַּתֵּל עַד ____ [?] אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵיךְ הִגַּעְתִּי הֵנָּה כֵּיצַד נָשׁוּב גַּם אֵין הָאֵל יוֹדֵעַ הַרְבֵּה יָמִים הַרְבֵּה לֵילוֹת בִּמְסִלּוֹת בַּרְזֶל נִסַּע עַד כִּי הַבַּיְתָה נָבוֹא. שָׁם נִמְצֵאת מְנוֹרָה מְאִירָה פָּנִים שֶׁל אִשָּׁה מַמְתֶּנֶת חֶרֶשׁ כֹּה בִּפְנִים עֲסוּקוֹת הֵן יָדֶיהָ, לֹא תֶּחְדַּל לַעֲבֹד לְטַפֵּל בְּחוּט וּמַחַט אוֹ לֶחֶם לֶאֱפוֹת הִיא תָּמִיד תְּקַבֵּל אוֹתְךָ בְּאַהֲבָה שָׁם צָפוּי לִשְׁנֵינוּ אַךְ קַן מְנוּחָה. אֵין צֹרֶךְ בְּרֹב דִּבּוּר אֵין חֵפֶץ בְּרֹב תֵּאוּר כִּי הַכֹּל בַּזֶּה כְּבָר אָמוּר בֵּיתְךָ. בית קט ואפור שם בגן נמצא מדרגות לבית ודלתו פתוחה החלון בו פתוח, בו תביט למרחב ממבוע ליד ההר מימיך שם תשאב. ליד בית לבן גדר, עץ בחצר אני יכולתי בקושי כל זאת לתאר. אין חפץ ברוב דיבור אין צורך ברוב תיאור כי הכל בזה כבר אמור - ביתך. זהו דרך ארוך זה דרך הברזל המתפתל עד ____ [?] אלוהים יודע איך הגעתי הנה כיצד נשוב גם אין האל יודע הרבה ימים הרבה לילות במסילות ברזל ניסע עד כי הביתה נבוא. שם נמצאת מנורה מאירה פנים של אשה ממתנת חרש כה בפנים עסוקות הן ידיה, לא תחדל לעבוד לטפל בחוט ומחט או לחם לאפות היא תמיד תקבל אותך באהבה שם צפוי לשנינו אך קן מנוחה. אין צורך ברוב דיבור אין חפץ ברוב תיאור כי הכל בזה כבר אמור ביתך.