כָּל יָמֵינוּ כֶּעָשָׁן
עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ עָפו.
הֵם נָפְלוּ גַּם פֹּה גַּם שָׁם
כֶּעָלִים אֲשֶׁר נִקְטָפוּ.
עַל שָׂדוֹת נָפְלוּ יָמִים
בַּדְּרָכִים אֲשֶׁר סָלַלְנוּ;
בֵּין גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים
שָׁם אָהַבְנוּ וְסָבַלְנוּ.
הָבוּ סוּס מָהִיר כָּעוֹף
וּנְמַהֵר נָטוּס אֵי-שָׁמָּה,
אֶת יָמֵינוּ נֶאֱסֹף
טֶרֶם רַד הַשֶּׁמֶשׁ יָמָּה.
כָּל יָמֵינוּ כֶּעָשָׁן
עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ עָפוּ;
הֵם נָפְלוּ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן –
הִתְלַקָּחוּ נִשְׂרָפוּ.
עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים,
בֵּין שִׂיחִים, עֲצֵי-הַיַּעַר,
שָׁם יָמִים מִתְגּוֹלְלִים –
בְּשַׁלֶּכֶת גִּיל וְצַעַר.
הָבוּ סוּס מָהִיר...
מִשְּׂרִידֵי יָמִים שְׁבוּרִים
יוֹם אֶחָד עוֹד נְטַפֵּחַ:
יוֹם שֶׁל חַג, שֶׁל נְעוּרִים,
יוֹם גָּדוֹל, בָּהִיר, שָׂמֵחַ!