הורה כאן

הֲיֵשׁ עוֹד אֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ? הוֹי אֶחָא, יֵשׁ וְיֵשׁ! לִי קוֹל קוֹרֵא מִקֶּדֶם הוֹי, קוּם עֲלֵה וָרֵשׁ! יוֹם בַּיּוֹם נוֹגֵשׁ פֹּה: רַב עוֹד הַדֶּרֶךְ! רֶגֶל אֶל רֶגֶל – אַל תִּכְשַׁל הַבֶּרֶךְ. אָח-אָח, כָּךְ וְכָךְ, אָח. אֵין שׁוֹאֵל מֵאַיִן – רַק עֲנֵה לְאָן: מִיָּם אוֹ מִצָּפוֹן כֻּלְּכֶם לְכָאן! כָּאן!היש עוד אש בנפש? הוי אחא, יש ויש. לי קול קורא מקדם הוי קום עלה ורש יום ביום נוגש פה: רב עוד הדרך! רגל אל רגל - אל תכשל הברך. אח-אח, כך וכך, אח. אין שואל מאין - רק ענה לאן: מים או מצפון כולכם לכאן! כאן

מספרת אילה יפתח-ולבה, בתו של המלחין:

השיר פורסם ב"במעלה 5" כריקוד הורה בשנת תרצ"ג 1933. כתוב כך על דף השיר: 'חובר במיוחד לנשף "אהל – אגדתי".

מקור: "במעלה (עיתון)"

עיבוד מאת: אהרן שפי