מילים: יצחק אליהו נבון
לחן: עממי ספרדי-יהודי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1918
|
פסנתר: שמעון כהן
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: נועם שריף שנת הקלטה: 27.2.1967 מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
העמרנים  נגינה: תזמורת קול ישראל
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: 26.10.1965
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתיזהר כהן 
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 9-10.1976
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
העמרנים 
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 197X
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
רבקה רז 
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 18.1.1965
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
טובה בן-צבי  ביצוע:
מקהלת מזמור שיר, הדסה סיגלוב 
ניצוח: יוסף בן-ישראל
שנת הקלטה: 1960
סביר שהמנצח הוא גם המעבד, אם כי הדבר אינו רשום על התקליט.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתזמרה ארנת 
ליווי: להקת רון-עמי
שנת הקלטה: 11.1.1960
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
להקת כרמון 
גאולה גיל  ביצוע:
גאולה זוהר 
שנת הקלטה: 1966
נכלל בתקליט: גילו במחול: Dance for Fun: Israeli Folk Dance Favorites
רן ונמה  ביצוע:
מקהלת רינת 
ניצוח: גארי ברתיני
שנת הקלטה: 1961
הביצוע (או ביצוע דומה מאוד באותו עיבוד) הוטבע גם בתקליט "מקהלת רינת: שירי עמים" בשנת 1968.
נכלל בתקליטור: רינת - מקהלה קאמרית ישראלית, מנצח: גארי ברתיני - הקלטות מהשנים 1956 - 1972מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08
אליהו הכהן מתוך תוכניתו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט":
אמרנו שאין מאורע חשוב שמתרחש בארץ שהזמר העברי מדלג עליו. בט"ו באב תרע"ח, יולי 1918, הונחה אבן הפינה לאונ' העברית שעל הר הצופים. ביישוב רואים בטקס מאורע היסטורי והמשך שלשלת הגאולה. ביום הטקס מקבל כל תלמיד בארץ מעטפה ובה שתי שקיות. בשקית האחת ממתקים ומגדנות לכבוד האירוע, ובשנייה – מחברת לילדי ישראל בארץ ישראל. זוהי חוברת מיוחדת שבה מוסבר לילדים בשפה קלה מהי אונ' ומדוע תוקם, ומעתה מובטח להם שכאשר יגדלו לא יצטרכו להרחיק נדוד לארצות נוכריות לבקש שם חכמה ודעת כי מצוא ימצאו אותן בארצם. וסוף סוף יהיו לנו פרופסורים מתוצרת הארץ.
ובעיר אדריאנופול בטורקיה ישב אז המשורר והמלחין היהודי יצחק אליהו נבון. הוא נחשב לאוצר בלום של מנגינות עממיות יהודיות מספרד, מארצות הבלקן ומארצות המזרח. הוא ביקר בארץ 20 שנה לפני כן, עוד בשלהי המאה ה-19, והוא עתיד לשוב ולהשתקע בארץ בשנת 1929. אך בינתיים הוא מקדיש שיר לכבוד הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בירושלים, היא נווה שלם, וקורא לשיר "ניצני שלום" - "יצמח שלום רב מארצי". את השיר אתם מכירים. מעתה ואילך תוכלו גם לשייך אותו לא רק לתקופה הנכונה, אלא גם לאירוע. זה איננו שיר השלום הראשון של נבון. וגם לא שיר השלום הראשון בזמר העברי. שירי שלום נכתבו בארץ עוד בימי העלייה הראשונה, במאה ה-19. השיר האופטימי הזה רומז ומייחל לכך שעם הקמת האוניברסיטה בירושלים יתחרו יהודים עם שכניהם במדע ודעת וישמרו על חוק ומשפט. השיר הגיע ארצה בעילום שם מחברו, והושר כשיר עם, יחד עם עוד שיר של נבון, טעם המן. אבל אם תציצו בשירון שבידיכם, תבחינו ששם המחבר חבוי בתוך השיר, וניתן לגלות אותו ע"י צירוף שתי האותיות הראשונות של כל חצי בית. יצמח שלום חק ומשפט והרי לכם יצחק. ואת היתר תגלו בעצמכם.
אדוין סרוסי: "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העבר" דוכן י"ג (תשנ"א) עמ' 125 - 126.
זהו אולי שירו המפורסם ביותר של י"א נבון. ברם, ייחוס הלחן לנבון על ידי [יצחק] לוי נטול בסיס. המנגינה היא עממית, כנראה ממקור בולגארי, והיתה שגורה בפיהם של יהודי בולגריה הספרדים ששרו לפיה את "אנא ה'". ככל הנראה הביא נבון את הלחן הזה לארץ ולימד אותו, בין היתר, את ברכה צפירה. מענין לציין לצפירה הכירה את הלחן כ"שיר יין של יהודי הבלקאן" ומידע זה נמסר לה ללא ספק על ידי נבון. צפירה ניסתה להתאים ללחן זה שיר של איבן-גבירול (הכוונה ל"שיר המים" בהתאמה ללחן הזה], ונחום נרדי בעקבות צפירה ניסה להתאים לו את שירו של ביאליק "מנהג חדש" (ראו את "מנהג חדש" בלחן הזה). כל הנסיונות האלה לא עלו יפה ושירו של נבון הוא זה שהפך לנחלת הכלל. כשנתיים אחרי פרסומו ב"ינון" הודפס השיר שנית בעיבוד למקהלה.
תפוצתו של הלחן הזה היתה גדולה והוא מוכר גם ליהודי צפון אפריקה ששרים בו פיוטים שונים ובעיקר במרוקו, שם שרים במנגינה זו את השיר "לנדודך ידידי" מתוך שירת הבקשות.
סרוסי מצרף טבלה המשווה תשעה נוסחים שמצא למנגינה. יש ביניהם הבדלים מלודיים, ובהם כמה מאפיינים "האופייניים רק לגירסה המיוחסת לנבון שהתפרסמה בציבור הישראלי.
המידע על צפירה לקוח [הפניה בהערה אצל סרוסי] מתוך אברהם אלמליח, "י"א נבון: חייו ופעלו הספרותי, הפיוטי והציבורי על פי אגרותיו לסופרי דורו ואגרות סופרי דורו אליו" (ירושלים תשכ"ז), עמ' 69 עד 71.
כן מוכרים בלחן הזה שיר ליום הולדת השולטן (אתחלתא: שיר ושבחה למלכנו) שזומר ב1908 ונדפס לימים בכתב העת "ידע עם" 31 - 32 עמ' 119, וכן כמה פיוטים, בהם: אני לקראת דודי ארוץ, דרור יקרא, לכה דודי, אלהי עוז תהלתי, אודך כי עניתני, יה שוכן.
סרטון וידיאו: השיר בביצוע רוחמה רז - לצפייה לחצו כאן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: יואב בלינסקי לפי ספר שירים ומנגינות לבית-הספר ולעם ב' עמוד 70
העיבוד כולל את נעימותיהם של שיר למולדת (עלה, עמי, על אדמתך) ושל ניצני שלום (יצמח שלום).
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.