הַפַּעַם נָשִׁירָה עַל פֶּרַח,
אֲשֶׁר בְּגַנֵּנוּ גָּדַל.
חִנּוֹ וְיָפְיוֹ נְסַפֵּרָה:
הִשְׁקוּהוּ הָאוֹר וְהַטַּל,
נָשְׁבוּ סוּפוֹת-סְתָו. בַּשַּׁלֶּכֶת
נָשְׁרוּ עַלְעַלֵּינוּ כֻּלָּם.
אַךְ הוּא, הַפָּעוּט, הִתְעַקֵּשׁ וְעָלָה,
רַק הוּא לֹא הִשִּׁיר עַלְעַלָּיו.
בַּלַּיְלָה יַכּוּהוּ, חָשַׁבְנוּ,
הָרוּחַ הַמַּר וְהַקֹּר –
מִמְּרִי הַמַּכְאוֹב שֶׁכָּאַבְנוּ.
פָּרַח לָנוּ פֶּרַח שֶׁל אוֹר.
קַבְּלִי אֶת הַשַּׁי שֶׁאָהַבְנוּ,
אִם לֹא כְּלִיל-תִּפְאֶרֶת, אָחוֹת,
הֵן טַל-נְעוּרֵינוּ הִרְעַפְנוּ עָלָיו,
פְּנִינֵי-מַכְאוֹבִים וּשְׂמָחוֹת.
אֵלַיִךְ הַפֶּרַח הֵבֵאנוּ,
הוּא בֶּן-הַגְּשָׁמִים וְהָאוֹר.
אָרִינוּ אוֹתוֹ מִלְּבָבֵנוּ,
שֶׁלָּנוּ הוּא, פֶּרַח טָהוֹר.
עִמּוֹ גַּם לִבֵּנוּ, כְּנַעַר,
יַרְעִיד אֶת עָלָיו הַיָּפִים,
יִלְמַד לְהַקְשִׁיב גַּם בַּסַּעַר, אָחוֹת,
אֶל קוֹל פַּעֲמֵי-הָאָבִיב.