שתי בנות

בָּנוֹת שְׁתַּיִם בֻּבּוֹתַיִם, צִלִּי וְגִילִי עִמִּי פֹּה - מִי מִשְּׁתֵּיהֶן יָפָה יוֹתֵר, אִמְרוּ, דּוֹדִים: זוֹ אוֹ זוֹ? אֵינְכֶם יוֹדְעִים, חַה-חַה, דּוֹדִים, אֵינְכֶם יוֹדְעִים, לֹא וָלֹא! שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן יָפוֹת יוֹתֵר, צִלִּי וְגִילִי, זוֹ וָזוֹ. וְאֶת-מִי אָהַבְתִּי יוֹתֵר - אִמְרוּ, דּוֹדִים, זוֹ אוֹ זוֹ? חַה-חַה, דּוֹדִים, אֵינְכֶם יוֹדְעִים, חַה-חַה, דּוֹדִים, לֹא וָלֹא! שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן, אֹהַב יוֹתֵר, גַּם אֶת-זוֹ וְגַם אֶת-זוֹ, שְׁתֵּיהֶן אֶשָּׂא בְּחֵיקִי תָּמִיד, צִלִּי פֹּה וְגִילִי פֹּה. בנות שתיים בובותיים, צילי וגילי עימי פה – מי משתיהן יפה יותר, אמרו, דודים: זו או זו? אנכם יודעים, חה-חה, דודים, אנכם יודעים, לא ולא! שתיהן, שתיהן יפות יותר, צילי וגילי, זו וזו. ואת-מי אהבתי יותר – אמרו, דודים, זו או זו? חה-חה, דודים, אינכם יודעים, חה-חה, דודים, לא ולא! שתיהן, שתיהן, אוהב יותר, גם את-זו וגם את-זו, שתיהן אשא בחיקי תמיד, צילי פה וגילי פוה.

דן מירון [וזיוה שמיר], "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 216:

השיר נדפס לראשונה במקראה "אלף בית" שבעריכת פ' שרגורודסקה (הוצאת "מוריה" אודסה תרע"ז/1916). מוטיב דומה מצוי גם ב"שירי העם" של ביאליק, הן קאנוניים הן גנוזים. בשירים אלה מדובר על שתי בנות לאם אחת, שהחתן המיועד מתלבט בבחירתן, כגון בשיר "אחת שתיים":

"שתיים היו לאלמנה, אחת שחורה אחת לבנה...אשרי מי שראה פניהן, ואני אהבתי שתיהן, אך אין מגיד אך אין פותר מי מהן אהבתי יותר"

ביצועים נוספים:

• הדסה סיגלוב
• רבקה רז ורפי ליאון (סרטון, תזמון 26:28)

צפו גם בביצוע מההצגה "מאחורי הגדר" בבימוי אורי פסטר בלחן מאוחר מיועד למבוגרים.

מקור: "נחום נרדי: 18 שירים למורי סמינריון הקיץ של מורי "המרכז לחינוך"", הוצאת המחבר, תרצ"ט 1939, 13

מתוך גליון 5.1.1933, עמ' 1.

מקור: "עתוננו לילדים קטנים", 1937-1932