מילים: נתן יונתן
לחן: מיכאיל איוואנוביץ' גלינקה

עוֹד אֶזְכֹּר יוֹם-סְתָו שׁוֹקֵעַ אֵיכָה הָלַכְתִּי לָשׂוּחַ. בַּחֻרְשָׁה אֲמִיר הָאֹרֶן הִתְעוֹפֵף לוֹ בָּרוּחַ. וּפִתְאֹם נוֹלַד שָׁם זֶמֶר. וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי! אַךְ... יָמִים רַבִּים חָלְפוּ לִי אֶת הַשִּׁיר שָׁכַחְתִּי... יוֹם אֶחָד, עַל שְׂפַת-הָעֶרֶב שָׁב בּוֹדֵד הָרוּחַ. שַׁבְתִּי אֶל אִילַן-הָאֹרֶן, בְּצִלּוֹ לָנוּחַ. אָז בִּקַּשְׁתִּי אָח לָעֶצֶב וּפִתְאֹם נִזְכַּרְתִּי! לְבַדִּי בִּדְמִי הַחֹרֶשׁ אֶת שִׁירִי זִמַּרְתִּי. עוד אזכור יום סתיו שוקע איכה הלכתי לשוח. בחורשה, אמיר האורן התעופף לו ברוח. ופתאום נולד שם זמר, ואני שמחתי. אך ימים רבים חלפו לי את השיר שכחתי. יום אחד, על שפת הערב שב בודד הרוח. שבתי אל אילן האורן, בצלו לנוח. אז בקשתי אח לעצב ופתאום, נזכרתי! לבדי, בדמי החורש את שירי זמרתי. עברית Кириллица Latin

פרטים נוספים מקור: "נתן יונתן: חופים - שירים ומנגינותיהם", מפעלי תרבות וחינוך /כתר, 1998, עמוד 172-173

מילים בשפת המקור (אוקראינית)

Гуде вітер вельми в полі (הומה הרוח בשדות) Гуде вітер вельми в полі, Реве, ліс ламає... Плаче козак молоденький, Долю проклинає. Гуде вітер вельми в полі, Реве, ліс ламає... Козак нудиться, сердешний, Що робить, не знає. Гуде вітер вельми в полі, Реве, ліс ламає... Козак стогне, бідолаха, Сам собі гадає: «Ревеш, вітре, та не плачеш, Бо тобі не тяжко! Ти не знаєш в світі горя, Так тобі й не важко. Тобі все одно: чи в полі, Чи де ліс ламаєш, Чи по морю хвилю гониш, Чи криші здираєш. Солом’яні і залізні, Яку де зустрінеш, Снігом людей замітаєш, В полі як застигнеш. Одірви ж од серця тугу, Рознеси по полю, Щоб не плакався я, бідний, На нещасну долю. А коли цього не зробиш - Кинь мене у море: Нехай зо мною потоне Моє люте горе!...»

פרטים נוספים על הגרסה: מעדכן אלי סט: את המילים באוקראינית כתב המשורר ויקטור ניקולאייביץ' זאבילה, 1808-1869.

תרגום המקור מאת אנטון פפרני

בַּשָּׂדוֹת הוֹמָה הָרוּחַ, יַעַר עָב שׁוֹבֶרֶת. מְקוֹנֵן קוֹזָק בְּצַעַר בְּדִמְעָה נִגֶּרֶת. בַּשָּׂדוֹת הוֹמָה הָרוּחַ, יַעַר עָב שׁוֹבֶרֶת. וְקוֹזָק קוֹבֵל, בּוֹכֶה לוֹ בִּתְהִיָּה גּוֹבֶרֶת. בַּשָּׂדוֹת הוֹמָה הָרוּחַ, יַעַר עָב שׁוֹבֶרֶת. נֶאֱנַח קוֹזָק, גּוֹנֵחַ, כֹּה נַפְשׁוֹ דּוֹבֶרֶת: "רוּחַ, רוּחַ מְיַלֶּלֶת, לֹא בּוֹכָה – הוֹמָה אַתְּ, סֵבֶל לֹא חָוִית אַף פַּעַם, צַעַר לֹא יוֹדַעַת. בַּשָּׂדֶה, אוּלַי בַּיַּעַר – אֵי אַתְּ מִתְפָּרַעַת? הַיְנוּ הַךְ. גַּלִּים נוֹשֵׂאת אַתְּ אוֹ גַּגּוֹת קוֹרַעַת. גַּג הַקַּשׁ בַּכְּפָר תִּשְּׂאִי אַתְּ, גַּג בַּרְזֶל – בַּקֶּרֶת. הֵלֶךְ תְּכַסִּי בְּשֶׁלֶג כְּשֶׁעָלָיו עוֹבֶרֶת. מֵהַלֵּב תּוּגָה שְׂאִי-נָא, זְרִי אוֹתָהּ בַּסַּעַר, פֶּן אֶקְבֹּל עַל גּוֹרָלִי עוֹד, פֶּן אֶבְכֶּה בַּצַּעַר. וְאִם לֹא – אֶל יַם הַתְּכֵלֶת נָא אוֹתִי הָבִיאִי, וְאִתִּי אֶת מְרוֹר הָעֶצֶב לְעוֹלָם הַטְבִּיעִי!"

שנת הקלטה: 2002
מקור: תקליטור חבורת שהם - "שתי מנדולינות"

ביצוע:

  הקישור הועתק

בוריס גמיריה