הורה בנכר

אַל עַצֶּבֶת בַּחוּרִים, בַּחוּרִים! הָרַבִּי צִוָּה לִשְׂמֹחַ. כָּל חַיֵּינוּ אֲפֹרִים, אֲפֹרִים, וּמִצְוָה יָגוֹן לִשְׁכֹּחַ. הָבוּ קֶצֶב, הָבוּ סַעַר, הָבוּ יַיִן וְשֵׁכָר, יִרְקְדוּ זָקֵן וָנַעַר אֶת הַהוֹרָה בַּנֵּכָר. יִרְקְדוּ זָקֵן וָנַעַר אֶת הַהוֹרָה בַּנֵּכָר. אַל עַצֶּבֶת... ‏רְחוֹקָה אֵי שָׁם מוֹרֶשֶׁת, רַעְיָה וּבֶן קָטָן. אַךְ בַּלֵּב הוֹמָה, גּוֹעֶשֶׁת אַהֲבָה, נָהָר אֵיתָן. ‏אַךְ בַּלֵּב הוֹמָה, גּוֹעֶשֶׁת אַהֲבָה, נָהָר אֵיתָן. אַל עַצֶּבֶת... כּוֹס הַשִּׁיקוּ וְהָרִיקוּ יִתְלַקֵּחַ הַמָּחוֹל. מִי הוּא הִיטְלֶר? הֶבֶל, רִיק הוּא! עוֹד נִרְאֶה נָפוֹל יִפֹּל. ‏מִי הוּא הִיטְלֶר? הֶבֶל, רִיק הוּא! עוֹד נִרְאֶה נָפוֹל יִפֹּל. ‏אַל עַצֶּבֶת...‏‏אל עצבת בחורים, בחורים! הרבי ציווה לשמוח. כל חיינו אפורים, אפורים, ומצווה יגון לשכוח. הבו קצב, הבו סער, הבו יין ושכר, ירקדו זקן ונער את ההורה בנכר. ירקדו זקן ונער את ההורה בנכר. אל עצבת... ‏רחוקה אי שם מורשת, רעייה ובן קטן. אך בלב הומה, גועשת אהבה, נהר איתן. ‏אך בלב הומה, גועשת אהבה, נהר איתן. אל עצבת... כוס השיקו והריקו יתלקח המחול. מי הוא היטלר? הבל, ריק הוא! עוד נראה נפול ייפול. ‏מי הוא הטלר? הבל, ריק הוא! עוד נראה נפול ייפול. ‏אל עצבת...

הכותרת בכתב היד בארכיון מרדכי זעירא: הורא לפורים.

בתוכניית מופע של שושנה דמארי בליווי יהודה ברנשטיין בפסנתר באולם "אוהל" בתאריך 29.8.1945 מתועד כי היא שרה שיר זה. אין הקלטה של ביצועה. תודה לערן ליטוין.