התרגעות

אִם יֵשׁ אֵי שָׁם רָחוֹק נָוֶה קָטָן שָׁקֵט וְלוֹ גְּזוּזְטְרָה שֶׁל עֵץ וְעַל יָדוֹ שָׁקֵד; לָה לִי לָה לִי... אִם יֵשׁ אֵי שָׁם רָחוֹק וְלוּ מֵאָה פַּרְסָה, סָבְתָא לְנֶכְדָּתָהּ תָּשִׁיר שִׁיר עַרְשָׂהּ; לָה לִי לָה לִי... כִּי אָז אָעוּף לְשָׁם בְּאַחַד הָעֲרָבִים וְשָׁם נִמְנֶה יַחְדָּיו מִסְפַּר הַכּוֹכָבִים. לָה לִי לָה לִי...אם יש אי שם רחוק נוה קטן שקט ולו גזוזטרה של עץ ועל ידו שקד; לה לי לה לי... אם יש אי שם רחוק ולו מאה פרסה, סבתא לנכדתה תשיר שיר ערשה; לה לי לה לי... כי אז אעוף לשם באחד הערבים ושוב נמנה יחדיו מספר הכוכבים. לה לי לה לי...

במקור זהו שיר ספניולי ובו נערה צעירה מתארת לאמהּ את אהובהּ כשהוא בהיר, מואר כולו, כציפור שבאה לקנן ולזמר בלבהּ. הגרסה המקורית בספניולית עובדה והוקלטה מדי פעם, ובסוף שנות השלושים (או תחילת הארבעים) אומץ הלחן המקורי, "שויף" ושונה קצת, והותאם למילים חדשות שחיבר יהודה קרני. פאול בן-חיים עיבד אז, במיוחד בשביל ברכה צפירה, את השיר בגרסתו העברית החדשה, וכך הוא גם מופיע בהקלטותיה, אף שההקלטה המקורית עם בן-חיים אבדה כנראה לבלי שוב, יחד עם "תקליטי שדרים" רבים, בקרבות מלחמת העצמאות. (תודה לעודד אסף על המידע.)

על פי עדות ברכה צפירה, "קולות רבים" עמ' 97, יהודה קרני חיבר את הטקסט העברי במיוחד עבורה. בראיון לגילה פלם (תזמון 19:00) היא מוסיפה שלמדה את המנגינה מאישה בשכונת ימין משה בירושלים, שתחילה לא רצתה לשיר שיר זה כי הוא ישן. צפירה מספרת שלא רצתה לשיר בלדינו ולכן פנתה לקרני והציעה לו את הנושא הכללי לתמליל. בריאיון לחווה אלברשטיין בסדרת הרדיו "מילים ומנגינות" בגלי צה"ל (1981) פירטה עוד:

זה שיר ספרדי ששרים אותו בספרדית. אני גם הקלטתי אותו בספרדית. באתי ליהודה קרני המשורר ואני אומרת: אני רוצה איזו רומנסה כזו עברית שיושבים על מרפסת עתיקה ומרגוע, מרחקים. הכל אני נותנת לו, מסבירה, למחרת הוא מגיש לי שיר "התרגעות".

כמו כן - על-פי צפירה - פאול בן-חיים עיבד את השיר לפסנתר לחוד וכן לכינור ולפסנתר וקרא ליצירה "שיר ערש ספרדי".

האזינו לשיר המקורי בלדינו בביצוע נחמה הנדל.

נוסח הלחן המקורי נשמר בנוסחים עבריים מאוחרים יותר:

• היסמין, תרגום משה גיורא אלימלך מתוך "בוסתן ספרדי"; אתחלתא: מימיי עוד לא ראיתי; צפו בביצוע רבקה רז
• שירת הלבבות, טקסט בלי זיקה למקור מאת צרויה להב, אתחלתא; והיה כאן איש אחד מוזר; האזינו לביצוע אושיק לוי [1990]
• תרגום אבנר פרץ "אמא'לה עוד לא ראיתי עוף אשר עיניו תכולות"
• תרגום שביצעו בשנת 2017  ברי סחרוף ואהוד בנאי,"אמא, לא ראיתי אף פעם". 

עוד הותאם לאותו לחן: מנגינות לילה (אתחלתא: על עיר וכפר) מאת אלחנן אינדלמן. נדפס בארצות הברית בשנת 1971.

ביצועים נוספים:

• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
• חווה אלברשטיין והפרברים
• הפרברים (1978)
• אסתר עופרים, (סרטון) גם בליווי יוני רכטר מתוך "חתימה טובה" לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979.
• שמעון בר
• ראומה נחום [עבאס] ולהקת תיאטרון ענבל
• להקת סקסטה
• סוזן ופראן
• יזהר כהן
• ליאורה סימון
• קולות שלובים בעמק
• מקהלת השחר (יפנים ידידי ישראל)
• עדנה גורן (מתוך "שרתי לך ארצי")
• נחום נרדי בפסנתר (תזמון 21:20)
• שם טוב לוי (2016)
• להקת ג'יין בורדו (2018)
• אנסמבל ססיליה (לצפייה)
• ליוו מגדל בכינור + דניאל גרצנברג בפסנתר (גרסה כלית בעיבוד פאול בן-חיים)
• אודיה אזולאי (2024)

עיבוד מאת: פאול בן-חיים

תיווי: יואב בילינסקי על פי דף מקהלה 510 של המדור למוסיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות.

עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)

מקור: "צבי טלמון (מונסון): עט הזמיר - שירים למקהלה לבתי ספר ולזמרה בציבור", תוית, תשכ"ה, עמוד 24-25

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 26