מילים: עממי
לחן: עממי
|
שרה יערי 
ליווי: רביעיית אנדרה
|
קלרנית : דייב טאראס
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מקור: תקליטון 25-5079 בחברת RCA Victor
ביצוע כלי. הסולן מנגן קלרינט בנוסח כלייזמרי. במקום הקלטה משולבת עם ניגון ביאליק.
שלמה זילברמינץ  ביצוע:
שלמה (סולומון) קוגל 
ניצוח: שמואל אלמן
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: בערך 1936
מקור: תקליטון מסחרי מס' DC 256 בחברת Columbia
בהמשך אותו צד: "מי יבנה".
המקהלה לזמר עם 
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 9.12.1965
בליווי הרכב כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקס פורמנסקי 
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
ביצוע לנוסח "אנו עולים ארצה" בשילוב עם "ארצה עלינו".
עליזה גבאי 
שנת הקלטה: 1960
מקור: התקליט "לגן" בחברת "מקולית"
נכלל בתקליט: שירים ומנגינות לגני ילדים ולכתות הנמוכות של בתי הספר העממיים
להקת היובל של השומר הצעיר 
ניצוח: נחום היימן
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
בתקליט המופע שיצא ב-1964 (וכן במהדורתו הדיגיטלית מ-2003) מקוצץ השליש האחרון של הביצוע, כך שהשיר מושר פעמיים ללא החזרה השלישית המושרת כאן. בתקליטור "הגבעטרון - הקלטות נדירות 1960-1967" מופיע הביצוע המלא ובאיכות טובה יותר, כפי שהבאנו כאן, אך הוא מיוחס בטעות לגבעטרון ולא ללהקת היובל.
נכלל בתקליטור: הגבעטרון: הקלטות נדירות 1960 - 1967נכלל בתקליטור: אנו עולים ושרים - שירי תנועות הנוער
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר בשיר ובזמר, חלק 1
שנת הקלטה: 18.12.1961
ביצוע כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתצאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
גולדה רווה 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:21:12).
מקליטים: תלמידים בסדנת אתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
נוסח "אנו עולים ארצה", כפי ששרו בתנועת "בני עקיבא" בברלין בשנות השלושים.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןהעדות המוקדמת ביותר לשיר מייחסת אותו לעשור השני של המאה ה20:
על הימים ב[חוות] רוחמה [בהנהלת צבי הירשפלד, התקיימה 1912 - 1917] סופר: "בין מנה למנה שרנו משירי אותם הימים - "בשוב אדוני" . . . "באנו ארצה" . . . "בארץ הצבי ובמושבות אחינו" ועוד".
[גרשון גרא, "השומר", משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ה 1985, עמ' 61. מקור הציטוט אינו מזוהה].
עדות נוספת מספרת על אירוע ועידת היסוד של ההסתדרות ב1920:
ששה ימים ולילות נמשכו הוויכוחים הסועירים בוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית, שנתקיימה באולם הארוך של הטכניון העברי בחיפה . . . הרבו לשיר באותו ערב את הניגון החדש שהביאו העולים לארץ: מפני מה יורדת הנשמה למטה ... והרצפלד היה משנן וחוזר ומשנן גם את שירם החדש של החלוצים "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה", והיתה השירה בוקעת ועולה כתפילה לאור היום העולה ולבוא הליכוד הגדול ביצירתה של ההסתדרות הכללית של העובדים.
[שמעון קושניר: שדות ולב, פרקים בדרך חייו ופועלו של אברהם הרצפלד, תשכ"?, הוצאת מגילות, עמ' 207 - 208].
תודה ליעקב מזור על שתי ההפניות. לדברי יעקב מזור, חוקר המוזיקה החסידית, הלחן חשוד כחסידי אף שאין לו מקור חסידי מאותר.
השיר נדפס, כנראה לראשונה, בחוברת "זמירות לעם" בעריכת מנשה רבינא (1930). בעקבות הדפסה זו נרשם במקורות מאוחרים אחדים כי מנשה רבינא הוא מחבר המילים. בחוברת זו נמצא נוסח הלחן השלם [כמו בביצוע של צאצאי מייסדי רחובות]. הלחן המלא נמצא גם ב"מכבי לידרבוך" (עמ' 20) בנוסח הטקסט כמו ב"ספר המועדים".
חיפוש ב"עיתונות יהודית היסטורית" מגלה התייחסויות תכופות לשיר, אך רק החל ב1930.
ביצועים נוספים:
- דני קיי מתוך הסרט "יעקובובסקי והקולונל", עם קטע המשך שונה ללחן. תודה לעמי זהבי על ההפניה.
- אסנת פז (עיבוד: מרטין מוסקוביץ, 1971)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.