מילים: אברהם שלונסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: דניאל סמבורסקי
|
מקהלת הפועלים נתניה 
ניצוח: דב זמיר
שנת הקלטה: 24.1.1956 הוקלט בזמרייה. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מקהלת קול ישראל 
ניצוח: יוסף פרידלנד
שנת הקלטה: 1962
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת קיבוץ סעד ובני עקיבא 
שנת הקלטה: 1.1.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת שהם  ביצוע:
ותיקי הגבעטרון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
בביצוע זה שני הבתים הראשונים נלקחו מ"חצץ" בלחנו של סמבורסקי ואילו הבית האחרון נלקח מ"על הסלע" בלחנו של זעירא.
הוקלט במסגרת: מפגש ותיקי הגבעטרון ה'נאוה נחמן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המילים המלאות של השיר נדפסו, כנראה לראשונה, ב"דבר מוסף לילדים" (17.8.1934, ו' אלול תרצ"ד, עמ' 2). בעמוד הראשון של מוסף נדפס "מחנה קיץ" (ר' צילום בדף השיר). קרוב לוודאי שסמבורסקי, מלחין "מחנה קיץ", נחשף לגליון הזה של "דבר", ואולי בעקבות כך הלחין את "חצץ".
בספטמבר 1934 נדפס ב"דבר" וריאנט טקסט של השיר (ר' גרסת מילים לעיל) לצד סיפור שהשיר או חלקו זומר כבר בתאטרון ה"מטאטא" ב-1932 (כנראה בלחנו של זעירא - ר' הסבר מפורט בדברי מיכאל קוכמן להלן), כך שהשיר כנראה נכתב מספר שנים טרם הדפסתו.
מספר ד"ר מיכאל קוכמן:
השיר "חצץ" משקף את התלהבות החלוצים החוצבים מסלע ההר את האבנים והחצץ לסלילת הכבישים הדרושים להחייאת הארץ משממונה. שלונסקי שעלה ארצה כחלוץ מתאר זאת מניסיונו האישי. סמוך לעלייתו הצטרף ל"גדוד העבודה" שעסק בסלילת הכבישים שהובילו מחיפה לעמק יזרעאל, עמק בית שאן וטבריה. אמנם חברותו בגדוד הייתה קצרה (המחצית הראשונה של 1922) אולם, לפי חגית הלפרין בספרה "מעגבניה עד סימפוניה" (עמי 34-29), הייתה לה השפעה עמוקה על יצירתו. "חצץ" מתאר בנאמנות את עבודת החוצבים "במקבת במקדח, נפוצץ סלעים לכביש", דהיינו מהכנסת דינמיט לנקבים שנוקבו בסלע כדי לקבל גושי אבן גדולים והקריאות: "ברוד, ברוד, ברוד!" (בערבית – חומר נפץ, וגם פיצוץ) (וראה גם השיר "בארוד בארוד" - זמרשת) שנועדו להזהיר את החוצבים לתפוס מחסה בעת הפיצוץ, ועד ל"הך פטיש ונפץ חצץ לכביש".
השיר מורכב משלושה חלקים ובכל חלק שלושה בתים, אך לחלק השלישי יש מבנה מיוחד: בית א' הוא חזרה על בית ג' מהחלק הראשון, ובית ב' חוזר על בית ג' מהחלק השני, ורק בית ג' עומד בפני עצמו. השיר הולחן פעמיים: במלואו על ידי סמבורסקי (דף שיר זה) וחלקו השלישי בלבד על ידי זעירא (ר' השיר בלחנו). לפי חגית הלפרין (שם, עמ' 188) השיר שולב בתכנית כ"ה של המטאטא (ינואר 1932). מכאן עולה שבתכנית זאת הושר רק חלקו השלישי של "חצץ", שכן סמבורסקי, מלחין השיר במלואו, עלה ארצה רק ב-1933. הלחנת השיר, כמו בהרבה שירים, הייתה כרוכה בשינויים מסוימים בטקסט. בלחן של סמבורסקי הושמט הבית הראשון של החלק השלישי, ואילו בזה של זעירא חלו שינויים קלים: "על הסלע, על הסלע הך" (במקום: "על הסלע הך הך"); "שיר הפלא, שיר הפלא לך" (במקום: "שיר הפלא לך לך"); "חושה, חוש מכוש" (במקום: "חושה חוש הך מכוש"); "חושה חוש פטיש" (במקום: "חושה חיש, הך פטיש").
הלחנת החלק השלישי בלבד על ידי זעירא גרמה להחלשת הזיקה בינו לבין השיר המלא ובמרבית השירונים הוא קרוי "על הסלע". בעקבות זאת, בתהליך לא ידוע, החלו לשיר, גם בלחן של סמבורסקי את שני הבתים הראשונים של החלק השלישי וגם הרכב חלקי זה מופיע בשירונים כשיר עצמאי בשם "על הסלע הך".
הקטע "על הסלע הך" בלבד בלחן סמבורסקי אכן נדפס בנפרד בשירון "ברון יחד". כמו כן, דניה לוין ערכה לו נוסח אחר באתחלתא "על הסלע הך הך כל כוחנו לך לך", נדפס בחוברת לריתמיקה לילדים "בצליל ובתנועה" תחת השם "מחצבה".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
מבוסס על: "דניאל סמבורסקי - אדמה ושמי שמים", הספריה למוסיקה ע"ש נסימוב, 1986, עמוד 165
מתוך: "דבר - מוסף לילדים" יום ששי ו' אלול תרצ"ד 17.8.1934 עמוד 2