בין חולות מדבר

בֵּין חוֹלוֹת מִדְבָּר בְּמוֹרַד הָהָר אֶת קוֹלֵךְ אֲנִי שׁוֹמֵעַ. עֶרֶב אַט יוֹרֵד וְלִבִּי דּוֹאֵג לָמָּה זֹאת – אֵינִי יוֹדֵעַ. הוֹי אַל בְּכִי, אַל צַעַר, יַלְדֹּנֶת שֶׁלִּי הֲלוֹא תֵּדְעִי אֵינֶנִּי נַעַר – חַיָּל עִבְרִי אֲנִי! זְכוּרִים לִי שְׂדוֹת יָם הַכִּנֶּרֶת עֵת טִּיַּלְנוּ יַחַד בַּשְּׂדֵרָה וּבְלִבֵּנוּ אֵשׁ נְעוּרִים סוֹעֶרֶת וְשִׁירַת הָאַהֲבָה.בין חולות מדבר במורד ההר את קולך אני שומע. ערב אט יורד וליבי דואג למה זאת – איני יודע. הוי אל בכי, אל צער, ילדונת שלי הלוא תדעי אינני נער – חייל עברי אני! זכורים לי שדות ים הכינרת עת טיילנו יחד בשדרה ובלבנו אש נעורים סוערת ושירת האהבה