מילים (2 גרסאות)
בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב תִּקְתֵּק הַשָּׁעוֹן
בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הָיְתָה דְּמָמָה
חִכָּה דֹּם הַצְּרִיף וְתָמָהּ הָאַלּוֹן
מַדּוּעַ אֵין אִישׁ פֹּה עוֹמֵד בַּפִּנָּה?
מַדּוּעַ לֹא בָּאָה עַלְמָה בַּיְשָׁנִית
וְעֶלֶם מַדּוּעַ לֹא בָּא?
מַדּוּעַ יֵשׁ רֶגַע שׁבּוֹ נִפְרָדִים
הַשְּׁנַיִם בְּאֶפֶס תִּקְוָה?
אָז נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ גַּם הַשִּׂיחַ מִשָּׁם
וּמָשַׁךְ בִּזְקָנוֹ הַלָּבָן
נָכוֹן בְּחַיַּי! הֵם הָיוּ פֹּה עוֹמְדִים
חֲבוּקִים וּמְאֹד צְמוּדִים
כֵּן! תָּמִיד בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית הַיָּפָה
הוֹסִיף גַּם זָמִיר מֵאָמִיר
ל'ם [!] שִׁירִי אָז נִגַּנְתִּי וְשַׁרְתִּי עַד "פֹּה"
וְהֵם - הוֹי, הַס מִלְהַזְכִּיר
שָׁמַעְתִּי, רִכֵל אָז הַצְּרִיף הַיַּדְעָן
כִּי הֵם רָבוּ מְאֹד בֵּינוֹתָם
לֹא נָכוֹן! שְׁתֹק, "זְקֵנָה" זָעַק פֶּרַח קָטָן
אֵיךְ תָּעֵז כֹּה לִהְיוֹת מְטֻמְטָם
בָּאַהֲבָה לֹא תָּבִין אַף כִּמְלֹא הַנִּימָה
וְאֵיך תָּבִין הָרִיב בְּשֶׁל מַה?
דַּע כִּי הִנּוֹ אַךְ עֵדוּת נֶאֱמָנָה
לְאַהֲבָה אֲמִתִּית וְחַמָּה
בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הָיְתָה דְּמָמָה
חִכָּה דֹּם הַצְּרִיף וְתָמָהּ הָאַלּוֹן
מַדּוּעַ אֵין אִישׁ פֹּה עוֹמֵד בַּפִּנָּה?
מַדּוּעַ לֹא בָּאָה עַלְמָה בַּיְשָׁנִית
וְעֶלֶם מַדּוּעַ לֹא בָּא?
מַדּוּעַ יֵשׁ רֶגַע שׁבּוֹ נִפְרָדִים
הַשְּׁנַיִם בְּאֶפֶס תִּקְוָה?
אָז נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ גַּם הַשִּׂיחַ מִשָּׁם
וּמָשַׁךְ בִּזְקָנוֹ הַלָּבָן
נָכוֹן בְּחַיַּי! הֵם הָיוּ פֹּה עוֹמְדִים
חֲבוּקִים וּמְאֹד צְמוּדִים
כֵּן! תָּמִיד בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית הַיָּפָה
הוֹסִיף גַּם זָמִיר מֵאָמִיר
ל'ם [!] שִׁירִי אָז נִגַּנְתִּי וְשַׁרְתִּי עַד "פֹּה"
וְהֵם - הוֹי, הַס מִלְהַזְכִּיר
שָׁמַעְתִּי, רִכֵל אָז הַצְּרִיף הַיַּדְעָן
כִּי הֵם רָבוּ מְאֹד בֵּינוֹתָם
לֹא נָכוֹן! שְׁתֹק, "זְקֵנָה" זָעַק פֶּרַח קָטָן
אֵיךְ תָּעֵז כֹּה לִהְיוֹת מְטֻמְטָם
בָּאַהֲבָה לֹא תָּבִין אַף כִּמְלֹא הַנִּימָה
וְאֵיך תָּבִין הָרִיב בְּשֶׁל מַה?
דַּע כִּי הִנּוֹ אַךְ עֵדוּת נֶאֱמָנָה
לְאַהֲבָה אֲמִתִּית וְחַמָּה
מקור:
"הבה נשירה [במעלה]"
, במעלה, עתון הנוער העובד, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י, [תל אביב]
, תש"ט 1949
, 50
–51
בשבע בערב צלצל השעון
בשבע בערב הייתה דממה
נדם זה הצריף
ותמה האלון
מדוע, מדוע אין איש פה
עומד בחלון.
מדוע?
לא באה עלמה ביישנית?
ועלם?
מדוע לא בא?
מדוע יש רגע שבו
נפרדים, השנים באפס
תקווה.
בשבע בערב הייתה דממה
נדם זה הצריף
ותמה האלון
מדוע, מדוע אין איש פה
עומד בחלון.
מדוע?
לא באה עלמה ביישנית?
ועלם?
מדוע לא בא?
מדוע יש רגע שבו
נפרדים, השנים באפס
תקווה.
הקלטות (1)
על השיר
צפו בביצוע יוסי גרג'י לבית הראשון של השיר. יוסי גרג'י מספר כי השיר נכתב ב1947 לפני מלחמת השחרור. הוא למד את השיר בנערותו מעמנואל זמיר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.