נלך

העתקת מילות השיר

אַתְּ יָשַׁבְתְּ עַל יָדִי לְסַפֵּר אַגָּדוֹת אַךְ דְּבָרַיִךְ הָיוּ מְצִיאוּת בְּרֻבָּם; לֹא רָצִית לְהַכְאִיב וְהִכְאַבְתְּ עַד מְאֹד, צָרְבָה לְשׁוֹנֵךְ כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן. וּמְאוּם לֹא הָיָה כִּי הָיָה זֶה הַכֹּל, וְהָיָה זֶה בְּלֹא לָמָּה, וְהָיָה זֶה בְּלֹא אֵיךְ. מִבַּעַד לַחַלּוֹן רַק הַלֵּיל הַכָּחֹל וּצְלִיל נְשִׁימָה הַלּוֹחֵשׁ לִי נֵלֵךְ, נֵלֵךְ... נֵלֵךְ – הַלֵּב יְלַמְּדֵנוּ לִצְעֹד, נֵלֵךְ – אֶל הַלֵּיל שֶׁבָּלַע אֶת הַסּוֹד, נֵלֵךְ – לְלֹא עֵד, לְלֹא גְּבוּל, לְלֹא חֹק, נֵלֵךְ וְנִשְׁתֹּק וְנִשְׁתֹּק וְנִשְׁתֹּק. מִבַּעַד לַחַלּוֹן רַק הַלֵּיל הַכָּחֹל וּצְלִיל נְשִׁימָה הַלּוֹחֵשׁ לִי נֵלֵךְ, נֵלֵךְ... בְּחַדְרִי צָלְלוּ הַצְּלָלִים עַל הַקִּיר, הִתְנַגְּחוּ הָאוֹרוֹת מִן הָרְחוֹב שֶׁנָּדַם, נִתְמַזֵּג יְגוֹנִי בִּיגוֹנֵךְ הַטָּמִיר וְנִצְרַב בְּאִשּׁוֹ הַסּוֹאֵן שֶׁל הַדָּם. וּמְאוּם לֹא הָיָה...את ישבת על ידי לספר אגדות אך דברייך היו מציאות ברובם לא רצית להכאיב והכאבת עד מאוד צרבה לשונך כברזל מלובן ומאום לא היה כי היה זה הכול והיה זה בלא למה והיה זה בלא איך מבעד לחלון רק הליל הכחול וצליל נשימה הלוחש לי נלך, נלך נלך, הלב ילמדנו לצעוד נלך, אל הליל שבלע את הסוד נלך, ללא עד, ללא גבול, ללא חוק נלך ונשתוק ונשתוק ונשתוק מבעד לחלון רק הליל הכחול וצליל נשימה הלוחש לי נלך, נלך בחדרי צללו הצללים על הקיר התנגחו האורות מן הרחוב שנדם נתמזג יגוני ביגונך הטמיר ונצרב באשו הסואן של הדם. ומאום לא היה כי היה זה הכול...
מילים: רפאל קלצ'קין
לחן: יששכר מירון
כתיבה: 1947

אַתְּ יָשַׁבְתְּ עַל יָדִי לְסַפֵּר אַגָּדוֹת
אַךְ דְּבָרַיִךְ הָיוּ מְצִיאוּת בְּרֻבָּם;
לֹא רָצִית לְהַכְאִיב וְהִכְאַבְתְּ עַד מְאֹד,
צָרְבָה לְשׁוֹנֵךְ כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.

וּמְאוּם לֹא הָיָה כִּי הָיָה זֶה הַכֹּל,
וְהָיָה זֶה בְּלֹא לָמָּה,
וְהָיָה זֶה בְּלֹא אֵיךְ.
מִבַּעַד לַחַלּוֹן רַק הַלֵּיל הַכָּחֹל
וּצְלִיל נְשִׁימָה הַלּוֹחֵשׁ לִי נֵלֵךְ,
נֵלֵךְ...
נֵלֵךְ – הַלֵּב יְלַמְּדֵנוּ לִצְעֹד,
נֵלֵךְ – אֶל הַלֵּיל שֶׁבָּלַע אֶת הַסּוֹד,
נֵלֵךְ – לְלֹא עֵד, לְלֹא גְּבוּל, לְלֹא חֹק,
נֵלֵךְ וְנִשְׁתֹּק וְנִשְׁתֹּק וְנִשְׁתֹּק.
מִבַּעַד לַחַלּוֹן רַק הַלֵּיל הַכָּחֹל
וּצְלִיל נְשִׁימָה הַלּוֹחֵשׁ לִי נֵלֵךְ,
נֵלֵךְ...

בְּחַדְרִי צָלְלוּ הַצְּלָלִים עַל הַקִּיר,
הִתְנַגְּחוּ הָאוֹרוֹת מִן הָרְחוֹב שֶׁנָּדַם,
נִתְמַזֵּג יְגוֹנִי בִּיגוֹנֵךְ הַטָּמִיר
וְנִצְרַב בְּאִשּׁוֹ הַסּוֹאֵן שֶׁל הַדָּם.

וּמְאוּם לֹא הָיָה...
את ישבת על ידי לספר אגדות
אך דברייך היו מציאות ברובם
לא רצית להכאיב והכאבת עד מאוד
צרבה לשונך כברזל מלובן

ומאום לא היה כי היה זה הכול
והיה זה בלא למה
והיה זה בלא איך
מבעד לחלון רק הליל הכחול
וצליל נשימה הלוחש לי נלך, נלך
נלך, הלב ילמדנו לצעוד
נלך, אל הליל שבלע את הסוד
נלך, ללא עד, ללא גבול, ללא חוק
נלך ונשתוק ונשתוק ונשתוק
מבעד לחלון רק הליל הכחול
וצליל נשימה הלוחש לי נלך, נלך

בחדרי צללו הצללים על הקיר
התנגחו האורות מן הרחוב שנדם
נתמזג יגוני ביגונך הטמיר
ונצרב באשו הסואן של הדם.

ומאום לא היה כי היה זה הכול...



ביצוע:

 

שמשון בר-נוי 
פסנתר: פסנתרן לא ידוע
הקלטה: אסתר אדית גרזון-קיוי

שמשון בר-נוי הקליט את השיר גם בליווי מקהלת ותזמורת קול ציון לגולה.

הוקלט במסגרת: אוסף ההקלטות של אסתר אדית גרזון קיוי
הקלטות נוספות

על השיר

השיר, מתוך התכנית הראשון של תאטרון "גחלילית", "קבלת פנים" (1947), הוא יצירה מס' 177 ברשימת יצירות יששכר מירון. נדפס בהוצאת "נגן" בשנת 1953 בנוסח לקול ופסנתר (במסגרת "שלושה שירים" אחרי "מרים שלי מרים" ולפני "שירת רועה").

 

ביצוע נוסף: רן אלירן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 27.01.2023 17:07:47


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: