הקטן
גופן
הגדל
גופן
צל עץ תמר ואור ירח - גלגולו של שיר

תחקיר של זֶמֶרֶשֶׁת חושף לראשונה מסמך משנת 1945 ובו פרטי מחברי השיר "צל עץ תמר ואור ירח".

השיר "צל עץ תמר" הפך בשנות השבעים לשיר מרכזי ברפרטואר המזרחי והתקבע ככזה בעקבות הביצוע של זוהר ארגוב. עם זאת, הקלטה מסחרית ראשונה של השיר נעשתה כבר בשנות החמישים על ידי חברת "מקולית", שהוציאה תקליטון ובו הקלטה בסגנון הטנגו בביצועה של לילית נגר, לשיר שנקרא אז "נגן נגנה": 

על גבי התקליטון לא מופיעים שמות מחבר המילים והמלחין, רק פרטי המעבד, "אפרתי" (ככל הנראה הכוונה למעבד יעקב אפרתי, שעיבד שירים רבים שהוקלטו בחברת "מקולית") ומוביל התזמורת, משה אושרוביץ (המכונה "פיסי"). בניגוד לתקליטון, ברישומים של אקו"ם (בשנים 1999 עד 2014) צוין שלמה פיינטוך-אפרת כמחבר המילים, ושמו הופיע גם לצד כל הגרסאות הנוספות שהוקלטו לשיר במהלך השנים.

הכללתו של השיר בפרסומת לחברת סלולר וגרסת כיסוי של הזמרת קרולינה, עוררו עניין תקשורתי מחודש בזהותו של המחבר. יואב גינאי, מגיש תכנית התרבות "מה יהיה" ברשת ב' פנה בתכניתו לציבור המאזינים בבקשה לקבל פרטים על אודות המחבר. בתכנית, ששודרה ב-2.8.2013, סיפרה לילית נגר:

"יום אחד הלכנו בתל אביב, סלים (איש "מקולית") ואני, ופגשנו במקרה את בובי פנחסי, וסלים שאל אותו, "מה עם "נגן נגנה", יש לך את התוים שלו? אני רוצה אותו ללילית", הוא השיב, "יש לי, אבל מה, בחינם?", החליטו לתת לו 5 לירות והוא נתן לנו את התוים. מעולם לא ידעתי מי כתב את השיר, ידעתי שהשיר מסתובב, קיים, לא משויך באופן ספציפית למישהו".

(בסרטון - הראיון עם לילית נגר) 

תחקיר של זמרשת מגלה כי מילות השיר נכתבו, כפי הנראה, על ידי אפרים וינשטיין בשנת 1945 כדי להרשים את בת זוגו, רבקה, עימה התחתן בהמשך אותה השנה. גיסו, נגן הכינור והרופא חיים קוברין מטבריה, הלחין עבורו את השיר. לדברי בני משפחת וינשטיין, השיר נכתב כשיר פרטי שלא לצרכי פרסום או הקלטה, על כן וינשטיין וקוברין לא נרשמו באקו"ם ולא הסדירו מבעוד מועד את נושא הזכויות היוצרים.

(כתב היד של השיר והתווים באדיבות רון וינשטיין, בנו של אפרים)

זמרשת מגלה כי סְלים, עליו סיפרה לילית נגר בראיון, הוא שלמה פיינטוך, שהקים בשנת 1950 את חברת התקליטים "מקולית" (יחד עם האחים שמעון ודניאל אנטוניר מתל-אביב) וניהל אותה במשך כעשרים שנה, עד להפסקת פעילותה, בשנת 1970. 

על פי בדיקת זמרשת, שלמה פיינטוך רשום היה באקו"ם (נכון לשנת 2013) באקו"ם גם כמחבר מילות השיר האוניות עגנו במלטה. בדומה ל"צל עץ תמר", גם שיר זה הוקלט לראשונה על ידי חברת "מקולית" מבלי לציין את שם המחבר על תווית התקליטון (בביצוע הזמרת מלכה אדמונית). שנים לאחר מכן, נודע כי את מילות השיר כתב ההיסטוריון והסופר פרופ' צבי אנקורי בזמן שירותו ביחידת התובלה בצבא הבריטי. נסיבות כתיבת השיר, כמו גם המילים המלאות, מובאות בספרו האוטוביוגרפי של אנקורי, "כדקל במדבר" (הוצאת כרמל, תשס"ח 2007). בבירור שערכה אקו"ם, מסתבר שפיינטוך נרשם במאגר היצירות שלה כמחבר השיר "צל עץ תמר" בשנת 1999, בעקבות עדות שמיעה של עורך מוסיקה בקול-ישראל.

תוצאות התחקיר של זמרשת נחשפו בתכנית הרדיו של יואב גינאי שבוע לאחר מכן. בתכנית, ששודרה ב-9.8.2013, ראיין גינאי את רון וינשטיין (בנו של אפרים) וארנה בר אילן (נכדתו של חיים), שציפו שנים רבות לעיתונאי שיחשוף את סיפורם בתקשורת, ואת יאיר אבן-זוהר מצוות זמרשת, שחקר את הנושא:

 (בסרטון - הראיון עם רון, ארנה ויאיר) 

למרבה הצער, כל המעורבים בפרשה הלכו לעולמם: שלמה פיינטוך נפטר בשנת 1971, חיים קוברין נפטר בשנת 1983, אפרים וינשטיין נפטר בשנת 2004 וצבי אנקורי נפטר בשנת 2012.
העדויות והסיפורים שהותירו שמורים אצל בני המשפחה. אנו מקווים שאקו"ם יערכו בירור בנושא שבסיומו המחברים המקוריים יזכו לקרדיט המגיע להם על יצירותיהם.

~~~~~~ עדכון מס' 1 ~~~~~~

בפברואר 2014 איתר חוקר המוסיקה דודי פטימר הקלטה נוספת לשיר, מתחילת שנות החמישים, בביצוע הזמר איזי גרשוני. בתווית שעל גבי התקליטון בו מופיעה הקלטה זו, נכתב "מילים: יערי, מנגינה: ניקוליב", ושם השיר: "כינור קסמים". פטימר מעלה השערות שונות לגבי זהות המחברים, פרטים נוספים בדף השיר.


~~~
~~~ עדכון מס' 2 ~~~~~~

בנובמבר 2014 פסק השופט בדימוס, תיאודור אור, בבוררות שניהלה אקו"ם, שויינשטייו וקוברין הם אכן מחברי השיר "צל עץ תמר" ("נגן נגנה" / "כינור קסמים").

מתברר שהרישום של פיינטוך באקו"ם כמחבר השיר נעשה רק בשנת 1999 בעקבות דיווח של גלעד בן-ש"ך ואין בנמצא תיעוד נוסף על אודות דיווח זה (שנעשה בעל-פה). השופט קבע שאי אפשר להסתמך על עדות שמיעה זו, ולאחר עיון באפשרויות האחרות שהועלו, בעדויות ובמסמכים, פסק כי טענת משפחות ויינשטיין וקוברין מקובלת עליו. לאחר שאלה יסדירו את רישומם כחברי אקו"ם, הם ירשמו במאגר היצירות כמחברי השיר ויזכו לתמלוגים שנצברו באקו"ם בגין השמעתו משנת 1999 (השנה בה נרשם, כאמור, פיינטוך, אך לא קיבל את התמלוגים משום שלא הוגשה בקשה לכך מיורשיו שלא ידעו על כך מאום).

תם ולא נשלם. איננו יודעים למי מתייחס הכיתוב "יערי" ו-"ניקולייב" (המופיע בכתב יד על תקליטון "כינור קסמים") ואם מדובר על אנשים אמיתיים או על רישום כוזב. איננו יודעים גם כיצד עד לשנות השבעים אף אחת מהקלטות השיר לא כללה את כל ארבעת הבתים המופיעים בכתב היד משנת 1945, ואולי אפשר לתהות אם ויינשטיין וקוברין הושפעו משיר דומה ש"הסתובב" בארץ או בעולם בלי בעלים. בני משפחתם הם, בשלב זה, היחידים שדרשו הכרה בבעלותם בשיר והציגו תיעוד מספק לשם כך.





לכל החדשות