תל אביב

אִם אַתָּה רוֹצֶה חָבִיב [אוֹ: בָּחוּר] לְבַלּוֹת שָׁעוֹת רוּץ מַהֵר לְתֵל אָבִיב לֵךְ אֶל הַחוֹלוֹת שָׁם בָּעֶרֶב עַל הַחוֹל שָׁם תִּרְאֶה, תִּמְצָא הַכֹּל רוּץ מַהֵר פֶּן תְּאַחֵר רוּץ אֶל הַחוֹלוֹת שָׁם בְּחֶשְׁכַת לַיִל תִּמְצָא אֵשֶׁת חַיִל בָּהּ תִּשְׁלַח אֶת הַמַּבָּט וּבֶן-רֶגַע, רַק אֶחָד בְּלִי לָדַעַת אֶת שְׁמֶךָ הִיא בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ כָּךְ נָהוּג וְכָךְ חָבִיב רַק בְּתֵל-אָבִיב תֵּל-אָבִיב, אַח, תֵּל-אָבִיבִי תֵּל חוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם! עוֹד מְעַט תִּהְיֶה חֲבִיבִי מְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם עִיר שֶׁל עֹנֶג, עִיר שֶׁל עֹשֶׁר עִיר שֶׁל צֶדֶק, דִּין וָיֹשֶׁר עִיר גְּדוֹלָה שֶׁל הֵיכָלִים [אוֹ:בִּנְיָנִים] עִיר עִבְרִית שֶׁל בּוּרְגָנִים מַה שֶׁיֵּשׁ בְּתֵל-אָבִיב אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם יֵשׁ שָׁם מַיִם לִשְׁתִיָּה גַּם אֲוִיר לִנְשֹׁם מֶמְשָׁלָה שָׁם יְהוּדִית עִם תַּקְצִיב, עִם דֶּפִיצִיט וּרְאִינוֹעַ - שֶׁלִּגְוֺעַ בֶּן אָדָם יָכוֹל יֵשׁ רוֹפְאִים בְּלִי הֶרֶף מְחַפְּשִׂים הֵם טֶרֶף וּסְטוּדֶנְטִים עַד בְּלִי דַּי מִכְנָסַיִם טְלַאי עַל טְלַאי וּפוֹעֵל בְּלִי מֹחַ אוֹהֵב לָשִׁיר, לִשְׂמֹחַ מַה נָעִים וּמֶה חָבִיב לִהְיוֹת בְּתֵל-אָבִיב תֵּל-אָבִיב, אַח, תֵּל-אָבִיבִי... וְגִימְנַסְיָה שָׁם יֶשְׁנָה "נְקֻדָּה רוּחָנִית" מְדַבְּרִים הַרְבֵּה שָׁפוֹת גַּם מְעַט עִבְרִית תֵּל-אָבִיב הוּא מְלֻמָּד רוּסִית יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וּבָרְחוֹב תִּשְׁמַע לָרֹב צִלְצוּלָהּ הָרַךְ בַּחוּרוֹת בְּנוֹת אֹפִי מִצְטַיְּנוֹת בְּיֹפִי יֵשׁ בְּתֵל-אָבִיב לָרֹב רְגִילוֹת הֵן לֶאֱהֹב אַךְ וְרַק שָׁבוּעַ וְאַחַר-כָּךְ יָדוּעַ מִתְחַלְּפִים הַבַּחוּרִים מַמָּשׁ כִּלְבָנִים תֵּל-אָבִיב, אַח, תֵּל-אָבִיבִי... אם אתה רוצה חביב [או: בחור] לבלות שעות רוץ מהר לתל אביב לך אל החולות שם בערב על החול שם תראה, תמצא הכול רוץ מהר פן תאחר רוץ אל החולות שם בחשכת ליל תמצא אשת חיל בה תשלח את המבט ובן-רגע, רק אחד בלי לדעת את שמך היא בזרועותיך כך נהוג וכך חביב רק בתל-אביב תל-אביב, אח, תל-אביבי תל חולות על שפת הים! עוד מעט תהיה חביבי מפורסם בכל העולם עיר של עונג, עיר של עושר עיר של צדק, דין ויושר עיר גדולה של היכלים [או:בניינים] עיר עברית של בורגנים מה שיש בתל-אביב אין בשום מקום יש שם מים לשתיה גם אוויר לנשום ממשלה שם יהודית עם תקציב, עם דפיציט וראינוע - שלגווע בן אדם יכול יש רופאים בלי הרף מחפשים הם טרף וסטודנטים עד בלי די מכנסיים טלאי על טלאי ופועל בלי מוח אוהב לשיר, לשמוח מה נעים ומה חביב להיות בתל-אביב תל-אביב, אח, תל-אביבי... וגימנסיה שם ישנה "נקודה רוחנית" מדברים הרבה שפות גם מעט עברית תל-אביב הוא מלומד רוסית יודע כל אחד וברחוב תשמע לרוב צלצולה הרך בחורות בנות אופי מצטיינות ביופי יש בתל-אביב לרוב רגילות הן לאהוב אך ורק שבוע ואחר-כך ידוע מתחלפים הבחורים ממש כלבנים תל-אביב, אח, תל-אביבי...

על-פי הספר "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן (עמ' 32) [בעקבות זיהוי של ד"ר בתיה באיאר], הלחן הוא לחן השיר הגרמני Untern Linden מאת ולטר קולו (Walter Koolo). ואולם, לשיר המוכר בשם זה לחן אחר, אם כי במקצב דומה. נשמח לקבל פרטים. להתחלת הלחן בביצוע מייק ויינטראוב בלבד דמיון להתחלת "כאשר החיילים יוצאים".

צפו כאן בביצוע רפאל קלצ'קין מתוך תכנית הטלוויזיה "הדרן לתל אביב".