ים הדממה פולט סודות

יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת, וְכָל-הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק; וּמֵאַחֲרֵי הָרֵחַיִם שְׁאוֹן הַנַּחַל אֵינוֹ פוֹסֵק. שְׁחוֹר הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ כּוֹבֵשׁ, מַרְכִּיב צֵל עַל-צֵל וְכוֹפֵל; דּוּמָם אֶל-יָם הַמַּחֲשַׁכִּים כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב נוֹפֵל. וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם אֵשֵׁב אַבִּיט אֶל-כּוֹכָבִי; לִי אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד – הוּא הָעוֹלָם שֶׁבִּלְבָבִי.ים הדממה פולט סודות, וכל העולם כולו שותק; ומאחרי הרחיים שאון הנחל אינו פוסק. שחור הלילה הולך כובש, מרכיב צל על צל וכופל; דומם אל ים המחשכים כוכב אחר כוכב נופל. ובהשתתק כל העולם אשב אביט אל כוכבי; לי אין עולם אלא אחד – הוא העולם שבלבבי.

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 113:

השיר נכתב באודסה בחשוון תרס"ב. נדפס לראשונה ב"השילוח" כרך י' חוברת נ"ט (מרחשוון תרס"ג, נובמבר 1902, עמ' 449) בשם "כוכבי" וכונס לראשונה במהדורת תרס"ח.

לחנים מאוחרים:

• לחן אריק בר-אור בביצוע נעמי ואריק בר-אור (תחילת שנות השישים)
• מיקי גבריאלוב (נכלל באלבום "שירי משוררים" בשנת 2006, ייתכן שהולחן מוקדם יותר).