"יֵשׁ דַּפִּים בַּיּוֹמָן שֶׁל הַלֵּב שֶׁרַק אֱלֹהִים – הוּא יוּכַל לְקָרְאָם." בְּאַָשְׁרָהּ שֶׁעָלָה מִכְּאֵב כֹּה רָשְׁמָה לִי הַבַּת וָאֶשַּׁק לָהּ נִפְעָם. וָאֶזְכֹּר... עֵת הָיִיתִי יֶלֶד מְבַקֵּשׁ כַּלָּנִיּוֹת עַל הֶהָרִים שׁוֹאֵל לָעֵדֶר שָׁר לַגֵּיאָיוֹת: הוֹ, לִי הִיא! עֵת אִמִּי בַּחֶלֶד (וּבָהָר – כַּלָּנִיּוֹת) לְבוֹא אָשְׁרִי דָּמְעָה בַּסֵּתֶר – שִׁיר לְיוֹם כְּלוּלוֹת. הוֹ, לִי הִיא!"יש דפים ביומן של הלב שרק אלוהים - הוא יוכל לקראם." באושרה שעלה מכאב כה רשמה לי הבת ואשק לה נפעם. ואזכר... עת הייתי ילד מבקש כלניות על ההרים שואל לעדר. שר לגיאיות: הו, לי היא! עת אמי בחלד (ובהר - כלניות) לבוא אושרי דמעה בסתר - שיר ליום כלולות. הוי, לי היא!