"יֵשׁ דַּפִּים בַּיּוֹמָן שֶׁל הַלֵּב
שֶׁרַק אֱלֹהִים –
הוּא יוּכַל לְקָרְאָם."
בְּאַָשְׁרָהּ שֶׁעָלָה מִכְּאֵב
כֹּה רָשְׁמָה לִי הַבַּת
וָאֶשַּׁק לָהּ נִפְעָם.
וָאֶזְכֹּר...
עֵת הָיִיתִי יֶלֶד
מְבַקֵּשׁ כַּלָּנִיּוֹת
עַל הֶהָרִים
שׁוֹאֵל לָעֵדֶר
שָׁר לַגֵּיאָיוֹת:
הוֹ, לִי הִיא!
עֵת אִמִּי בַּחֶלֶד
(וּבָהָר – כַּלָּנִיּוֹת)
לְבוֹא אָשְׁרִי
דָּמְעָה בַּסֵּתֶר –
שִׁיר לְיוֹם כְּלוּלוֹת.
הוֹ, לִי הִיא!"יש דפים ביומן של הלב
שרק אלוהים - הוא יוכל לקראם."
באושרה שעלה מכאב
כה רשמה לי הבת
ואשק לה נפעם.
ואזכר...
עת הייתי ילד
מבקש כלניות
על ההרים
שואל לעדר.
שר לגיאיות:
הו, לי היא!
עת אמי בחלד
(ובהר - כלניות)
לבוא אושרי
דמעה בסתר -
שיר ליום כלולות.
הוי, לי היא!
![]() |
מילים: עמנואל זמיר לחן: עמנואל זמיר כתיבה: 1956 הלחנה: 1956
|
![]() |
|