חנום ♫

הַלַּיִל מָט לִגְוֺעַ בֵּין הָרִים,
הַסַּהַר הִתְעַצֵּב כַּנְּעוּרִים,
הָעֲרָפֶל רוֹחֵשׁ בְּהִרְהוּרִים,
גּוֹלֵל מִזְרָח שׁוּלָיו הַבּוֹעֲרִים.

יָד עֲנֻגָּה לוֹטֶפֶת הַמִּנִּים,
עֲלֵי מִגְדָּל הוֹגִים פַּעֲמוֹנִים.

חָנוּם! חָנוּם!
אַיֶּכָּה, אַתָּה חָנוּם?

סוּת אַרְגָּמָן לוֹטֶפֶת הַיָּרֵךְ,
אֵשׁ תַּאֲוָה בַּמֶּשִׁי תְלַחֵךְ.
וְלַהַט דָּם - רַק מָוֶת יְדַעֵךְ,
יָדַע מוֹתוֹ הַגֶּבֶר יְדַעֵךְ.

הַמּוּאֲזִין מַזְעִיק מַאֲמִינִים.
כָּף עֲגוּמָה מוֹרֶטֶת בַּמִּנִּים.

חָנוּם! חָנוּם!
עֲלֵי דוֹדַיִךָ יְרִיבִי יָנוּם,
חָנוּם!

מוּל אֶשְׁנַבִּי - הָרִים וַעֲרָבָה,
מִכְחוֹל אֵין-סוֹף, אֵשׁ חֶרֶס רוֹעֲפָה,
עֵינִי תִדְמַע עַל אֹשֶׁר שֶׁכָּבָה,
שָׁקְעָה שִׁמְשִׁי, הוֹ אַתְּ הָאֲהוּבָה!

יָד עֲנֻגָּה תִמְעַד עֲלֵי מִנִּים,
הֲלֹא מִכְּבָר פָּעוּ פַּעֲמוֹנִים!

חָנוּם, חָנוּם, חָנוּם,
פִּי אֲבַדּוֹן חָנוּם.