א. קהל נכבד, אמרה יפה של פילוסוף יש
לכל מקל - אומר הוא - התחלה וסוף יש
וכבר קבע אי פעם איזה רז'יסור
שהמתחיל בהצגה אומרים לו גמור
אם קצת נאה ההצגה אל נתכחש לה
אם חסרונות לה יש, נמנה ונאסוף
אך מעלה גדולה אחת לבטח יש לה
אתם רואים אתם רואים שיש לה סוף
זה כה נעים זה כה נחמד
זה כה חביב, חזיז ורעם
אבל הסוף, קהל נכבד
הן סוף-כל-סוף-כל-סוף צריך גם סוף אי-פעם
היו בדיחות ושיר וסקצ'ים ומזמור
אבל לגמור צריך, כן, מוכרחים לגמור
אמנם חבל
הפרידה אמנם קשה...
אבל
מסך בבקשה
ב. היו ימים וגם הורדנו דמעת עין
הוי, גנבים עברים - זה אין לנו עדיין
וכשנגנב בתל אביב ארנק ראשון
רצו לשים את הגנב במוזיאון
כעת רואים אנו שהתפילות הועילו
כן, זה התחיל וזה החיה כה את הנוף
רק חיסרון אחד ישנו בזה - הצילו!
אין לזה סוף, אין לזה סוף, אין לזה סוף.
זה כה נעים...
כי מצבו של האזרח בזה האור
מצב חמור - חמור עוד לא, אבל מצב חמור
זה כבר יותר מדיי ויש כבר הרגשה
---
מסך בבקשה!
ג. הם מטיילים כמעט שנתיים יחד יחד
האהבה אצלם גודלת ופורחת
עם כל פגישה הוא לה נראה כמו חדש
והיא גם כן נראית לו חדשה ממש
אבל אחרי שככה הם הולכים שנתיים
ליבה מכה מקוצר רוח כמו תוף
והיא אומרת לו: אפרים, גוואלד, אפרים
אפרים, נו - שכבר יבוא לזה [ה]סוף
זה כה נעים...
ואז הולכים המה ומתחתנים ממש
כדי הרומן יפרח לו מחדש
אז דווקא אז
על הרומן בשקט-שא
יורד מסך
מסך בבקשה
ד. עוד לא גמרנו, הסו, שקט, אנא, אנא
חכו בלונדון עוד דנים עוד לונדון דנה
כן, דיונים אמנם היו כבר והיו
אבל עוד לונדון מציגה את הרביו
את הרביו ראינו גם שיבחנו
יש אקרובטים, דמוקרטים, שיר ותוף
אבל כעת דבר אחד יודעים אנחנו
אין לזה סוף, אין לזה סוף, אין לזה סוף
זה כה נעים זה כה נחמד
זה כה חביב, חזיז ורעם
אך סוף צריך לבוא מייד
כי סוף-כל-סוף-כל-סוף צריך גם סוף אי-פעם
כי יש רצון לקום פתאום ובשאגה
לקרוא חסל, הפסיקו את ההצגה
מיום ליום
היא נעשית יותר קשה
ג'ון בול -
מסך בבקשה
![]() |
מילים: נתן אלתרמן לחן: משה וילנסקי כתיבה: 1946 הלחנה: 1946
|
![]() |
|