בלדה עכברית ♫

הָיֹה הָיָה לִפְנֵי דּוֹרוֹת עַכְבָּר קָטָן כַּזֶּרֶת,
אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לֵבָב עַכְבֶּרֶת לְתִפְאֶרֶת.
בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת וּבַפִּנּוֹת טִיְּלוּ הַשְּׁנַיִם יַחַד,
כִּי גַּם בַּשְּׁחוֹר בְּאֹפֶל חוֹר, הָאַהֲבָה פּוֹרַחַת.

הָאַהֲבָה בַּת-הַשָּׁמַיִם
הִיא הָאוֹר בִּלְבָבוֹת אֲפֵלִים.
הִיא מוֹזֶגֶת חֲלוֹם בָּעֵינַיִם,
הִיא נוֹסֶכֶת חִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם,
הִיא הוֹפֶכֶת קְטַנִּים לִגְדוֹלִים. X2

אַךְ מַה נּוֹרָא! הָאַהֲבָה עִוֶּרֶת וְחֵרֶשֶׁת.
וְהֶחָתוּל עֵינוֹ פְּקוּחָה וּמְזִמּוֹת חוֹרֶשֶׁת.

מִמַּאֲרָב יוֹם יוֹם עָקַב אַחֲרֵי הָעַכְבָּרַיִם,
לְלֹא רַחֵם הוּא אֶת שְׁנֵיהֶם תָּפַס בִּמְחִי כַּפַּיִם.

הָאַהֲבָה...

וְהָעַכְבָּר אָז כָּךְ אָמַר: "אֲבוֹי חָתוּל הַקְשֵׁב-נָא!
אֱכֹל אוֹתִי בִּמְקוֹם גְּבִרְתִּי! אֶת חֵרוּתָהּ הָשֵׁב-נָא"
עָנָה חָתוּל בְּרֹב זִלְזוּל: "הַסֵּדֶר לֹא קוֹבֵעַ!
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מֵאֶחָד. אֶטְרֹף אוֹתְךָ אַחֲרֶיהָ..."

הָאַהֲבָה...

וְהָאָדָם רָאָה הַדָּם אֲשֶׁר זָרַם כַּמַּיִם.
וְדִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ זָלְגוּ מִן הָעֵינַיִם.
לַנְּשָׁמוֹת הָעֲגוּמוֹת הוּא הֶעֱנִיק כְּנָפַיִם;
וְעַד עוֹלָם הוּא הוֹשִׁיבָם בְּחוֹר שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הָאַהֲבָה...