[...]
[דְּעִי:] יִלְדֵי אֲדָמָה אֲנַחְנוּ,
צָמַחְנוּ בַּשָּׂדֶה עִם דְּרוֹר;
מִסַּעַר בַּלַּיִל רַק שַׁחְנוּ,
חִישׁ קַמְנוּ, נִתְעוֹדֵד בָּאוֹר.
[...]
הוֹי אַתְּ שִׁבֹּלֶת, בַּת-עֹנִי!
מַה-נְּעִימִים הַגַּיְא עִם הַגָּל,
מַנְגִּינוֹת הַבֹּקֶר לְעֶפְרוֹנִי
וּתְהוֹמוֹת הַתְּכֵלֶת מֵעָל!...

יִלְדֵי אֲדָמָה

בִּמְקוֹם חֶרֶס חַכְלִיל-עֵינָיִם,
וּתְכֵלֶת נִמְתַּחַת עַל כֹּל;
זְבוּב-רִקְמָה שָׁם צִלְצַל-כְּנָפָיִם,
הַצְּלָצַל בַּשִּׁיר יִתֵּן קוֹל;

בִּמְקוֹם זִמְזוּם חַרְגֹּל בָּרָמָה,
וּדְבוֹרָה עִם צִיץ תַּמְתִּיק רָז, –
שָׁם רוּחַ יִכָּנֵף בַּקָּמָה,
וּכְנִרְדָּם יִנּוֹעַ גַּל-פָּז.

וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תּוֹפַעְנָה
בִּבְדֹלַח הַמַּעְיָן כְּבִרְאִי,
וּבְנוּעָן שִׁבֳּלִים תַּבַּעְנָה:
עָדֵינוּ, בַּת-אָדָם, נָא גְשִׁי!

עָדֵינוּ, הָרָפָה, הַנְּכֵאָה!
אֲנַחְנוּ עָצַמְנוּ מְאֹד;
כַּנִּצָּן תִּתְנַעֲרִי מְלֵאָה
טַל חַיִּים, גַּם עֶדְנָה וָהוֹד.

נִינָקָה שַׁד נִבְכֵי-אֲדָמָה,
גַּם רָוֶה גִזְעֵנוּ מֵי-עָל;
בַּלַּיְלָה, עֵת תֵּבֵל נִרְדָּמָה,
יְחַיֵּנוּ מֵחָדָשׁ הַטָּל.

דְּעִי: יִלְדֵי אֲדָמָה אֲנַחְנוּ,
צָמַחְנוּ בַּשָּׂדֶה עִם דְּרוֹר;
מִסַּעַר בַּלַּיִל רַק שַׁחְנוּ,
חִישׁ קַמְנוּ, נִתְעוֹדֵד בָּאוֹר.

נִפְרָחָה... עַלִּיזִים, רַעֲנַנִּים,
נָקוּמָה נֵרָגַע יוֹם יוֹם, –
וּמְעוֹנְכֶן אַתֶּן אַךְ אַשְׁמַנִּים,
בַּגֵו גַּם בַּנֶפֶשׁ אֵין מְתוֹם.

הוֹי אַתְּ שִׁבֹּלֶת, בַּת-עֹנִי!
מַה-נְּעִימִים הַגַּיְא עִם הַגָּל,
מַנְגִּינוֹת הַבֹּקֶר לְעֶפְרוֹנִי
וּתְהוֹמוֹת הַתְּכֵלֶת מֵעָל!.