מילים
כָּתְנוֹת פַּסַּים לָבַשׁ הַגָּן
וּכְסוּת רִקְמָה מַדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ עָטָה כָל-עֵץ
וּלְכָל-עַיִן הֶרְאָה פִלְאוֹ.
כָּל צִיץ חָדָשׁ לִזְמָן חֻדַּשׁ
יָצָא שׂוֹחֵק לִקְרַאת בּוֹאוֹ,
אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר,
מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ.
יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו
וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ
מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו
הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ.
וּכְסוּת רִקְמָה מַדֵּי דִשְׁאוֹ
וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ עָטָה כָל-עֵץ
וּלְכָל-עַיִן הֶרְאָה פִלְאוֹ.
כָּל צִיץ חָדָשׁ לִזְמָן חֻדַּשׁ
יָצָא שׂוֹחֵק לִקְרַאת בּוֹאוֹ,
אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר,
מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ.
יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו
וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ
מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו
הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ.
הקלטות (1)
על השיר
השיר לא הופיע בדפוס. בארכיונו של דב כרמל בספרייה הלאומית (MUS 204 A 1) מצוי השיר רק בגרסה לשני קולות (נשים, גברים). לדברי דב כרמל (במייל לרותי פריד מיוני 2022) נראה לו כי כתב את הלחן בשנת 1954.
רותי פריד למדה את השיר ביום עיון לקראת פסח, שערכה המחלקה לתרבות של "הקיבוץ הארצי", ושרה אותו כמה פעמים בסדר פסח של קיבוץ מענית.
ראו גם לחן של ראובן ירון (ושם מידע על לחנים נוספים).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.