מילים
הֵידָד! נָרִיעָה שִׁיר הָעָם!
יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, חֲזוּ פְּלָאוֹת:
לִתְחִיָּה יִשְׂרָאֵל קָם!
רַבּוֹת כָּמַהּ, רַבּוֹת קִוָּה
תִּקְוַת מָסֹרֶת דּוֹר וָדוֹר.
חֲזוּ פְּלָאוֹת: הַיּוֹם כִּי בָא!
דְּרוֹר לָעָם בְּאֶרֶץ אוֹר!
וּתְפַךְ שִׁירָה זוֹ וְעָנְתָה:
כִּי בָאָה עֵת! כִּי בָאָה עֵת!
לֹא חֶרֶב שֹׁד אַרְצוֹ בָּנְתָה,
לֹא דַם חֲנִית – מַזְמֵר וָאֵת!
חֲזוּ פְּלָאוֹת: כּוֹכָב דָּרַךְ!
וְעָנוּ בָנוּ גֶּבַע, גַּיְא:
הִשְׁרִישׁ יַעֲקֹב, צָץ וּפָרַח!
נָרִיעָה נָא: עַמֵּנוּ חַי!
הקלטות (3)
על השיר
אליהו הכהן (מתוך ערב מחווה לחנינא קרצ'בסקי, מכללת לוינסקי, 25.6.2006):
[...] ביום הזה, ב-24.7.1922 החליט חבר הלאומים להעניק לבריטניה ייפוי כוח (מנדט) להגשים את המטרות הכלולות בהצהרות בלפור. וזו הייתה ההכרה הבינלאומית הראשונה בזכות היהודים לבית לאומי משלהם בארץ. ואז לא רק יצאו לרחובות ורקדו ושמחו, אלא גם כתבו שירים, לא אחד ולא שניים, לכבוד האירוע. קיפניס כתב וחנינא הלחין את השיר "כי בא האות", ומאחר וזה היה לאחר מאורעות 21' מופיע בשיר גם משפט של תקווה ושלום: "לא דם חנית, מזמר ואת"; פרפראזה על הפסוק "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות".
אריה אורי, יליד 1924, למד את השיר כשהתלווה לאחותו לחזרות של מקהלת הסמינר למורים בבית הכרם כשהיה בכיתה ג' כבן 7.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
