יעקב ועשיו

העתקת מילות השיר

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ, חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ. אוֹי, אוֹי, אוֹי, לְעֵשָׂו הַגּוֹי! כּוֹסוֹ – חַיָּיו, לִשְׁתּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי. יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה, נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה. הוֹ, מַה-טּוֹב חֵלֶק יַעֲקֹב! אֶל צוּר חַיָּיו לְהוֹדוֹת חַיָּב, כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב. עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה – אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ. אוֹי, אוֹי, אוֹי, לְעֵשָׂו הַגּוֹי! זְרוֹעוֹ – חַיָּיו, לְהַכּוֹת חַיָּב, כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי. יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ. הוֹ, מַה-טּוֹב חֵלֶק יַעֲקֹב! בָּנָיו – חַיָּיו, לְגַדְּלָם חַיָּב, כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.עשיו משכים לבית המרזח, חבית משקים מפיו תיתן ריח. אוי, אוי, אוי, לעשיו הגוי! כוסו – חייו, לשתות חייב, כי-על-כן הוא גוי. יעקב משכים לבית התפילה, נותן ליוצרו שבח ותהילה. הו, מה-טוב חלק יעקב! אל צור חייו להודות חייב, כי שמו יעקב. עשיו חוזר לביתו בלילה – אוי לה לאשתו מאגרוף יד בעלה. אוי, אוי, אוי, לעשיו הגוי! זרועו – חייו, להכות חייב, כי-על-כן הוא גוי. יעקב חוזר בערב אל-נוו, אשתו וילדיו משמחים לבבו. הו, מה-טוב חלק יעקב! בניו – חייו, לגדלם חייב, כי שמו יעקב.
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: לא ידוע
כתיבה: 1896

עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבֵית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה –
אוֹי לָהּ לְאִשְׁתּוֹ מֵאֶגְרוֹף יַד בַּעְלָהּ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
לְעֵשָׂו הַגּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי-עַל-כֵּן הוּא גוֹי.

יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל-נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוֹ.
הוֹ, מַה-טּוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
עשיו משכים לבית המרזח,
חבית משקים מפיו תיתן ריח.
אוי, אוי, אוי,
לעשיו הגוי!
כוסו – חייו,
לשתות חייב,
כי-על-כן הוא גוי.

יעקב משכים לבית התפילה,
נותן ליוצרו שבח ותהילה.
הו, מה-טוב
חלק יעקב!
אל צור חייו
להודות חייב,
כי שמו יעקב.

עשיו חוזר לביתו בלילה –
אוי לה לאשתו מאגרוף יד בעלה.
אוי, אוי, אוי,
לעשיו הגוי!
זרועו – חייו,
להכות חייב,
כי-על-כן הוא גוי.

יעקב חוזר בערב אל-נוו,
אשתו וילדיו משמחים לבבו.
הו, מה-טוב
חלק יעקב!
בניו – חייו,
לגדלם חייב,
כי שמו יעקב.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



גײט אַ גוי אין שענקל ארײַן
טרינקט ער אויס א גלעזעלע ווײַן
אוי, אוי, אוי!
שיכור איז אַ גוי!
שיכור איז ער
טרינקען מוז ער
ווײַל ער איז אַ גוי.

גײט אַ ייד אין בית המדרש ארײַן
כֿאַפּט ער אַ קדושה, אַ בָּרְכוּ ארײַן
אַ מנחה ארײַן, אַ מעריב ארײַן.
אוי, אוי, אוי
ניכטער איז אַ ייד
ניכטער איז ער
דאוונען מוז ער
וײַל ער איז אַ ייד.

געט אַ גוי פֿון שענקל ארויס
שלאגט ער און פאטשטאַ פאַר יידעלעך אויס.
אוי, אוי, אוי!
שיכור איז אַ גוי!
שיכור איז ער
שלאגן מוז ער
וײַל ער איז אַ גוי.

גייט אַ ייד אין צום רב'ן ארײַן
כֿאַפט ער אַ דרשה, אַ זמר ארײַן
אַ ניגון ארײַן, אַ טענצל ארײַן.
אוי, אוי, אוי
ניכטער איז אַ ייד
ניכטער איז ער
זינגען מוז ער
וײַל ער איז אַ ייד.


 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

עמליה (ויולה) חקל 
שנת הקלטה: 17.10.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטות נוספות

על השיר

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך א (דביר, 1983), עמ' 171:

שיר מוקדם. שרד בשני כתבי יד מתרנ"א ומתרנ"ב, ובשניהם מצויין תאריך הכתיבה 1896. נדפס לראשונה ב"הדואר", כ"ז, גליון ל"ג (ט"ז תמוז תש"ח). [עם זאת השיר נדפס כבר בתרפ"ג, ראו להלן. זמרשת].

אליהו הכהן ("חדשות בן-עזר", גליון 284, 3.10.2007) מספר על המקור היידי ועל השיר העברי (להלן עיקרי דבריו):

שני השמות המפורסמים ביותר [של השיר היידי - זֶמֶרֶשֶׁת] הם: האחד – "דער ייד אין בית המדרש" ("היהודי בבית המדרש"). תחת שם זה הקליט אותו החזן מרדכי הרשמן בחברת "קולומביה" לפני כשבעים שנה. זהו הביצוע הנפוץ ביותר של השיר בעולם היהודי, ובנוסח זה השתגר גם בפי זמרים אחרים ששרו אותו. השם השני הוא "שיכור איז א גוי" ("השיכור הוא גוי"). גם לתמליל השיר יש גרסאות אחדות. [...] 

בנוסח המושר ע"י החזן הרשמן, הנוסח שונה במקצת [מהמילים המובאות מעלה - זֶמֶרֶשֶׁת]: הפתיחה של כל בית היא: "גייט דער" במקום "גייט אַ"; בבית השני, בשורה השנייה, מופיע כעין רצ'יטאטיב חזני: "כאַפט ער דאָרט אַ מינחה'לה אריין, אַ קדושה'לה אריין, אַ ברכו'לה אריין, אַ פרק משניות אריין". וכן בבית השלישי השורה השנייה היא: "קלאפט ער די יידן, די פענסטער אריין, די שויבן אריין..."

שירו של ביאליק "יעקב ועשו" הוא עיבוד בעקבות המקור היידי. טביעות אצבעותיו של ביאליק ומגע הקסם שלו בניב העממי, ניכרים גם בשירים "היא יושבה לחלון" ו"תאמר אהיה רב", שאף אותם עיבד בעקבות שירי עם ביידיש וכינסם בחוברת הקטנה "משירי עם" שיצאה בהוצאתו, הוצאת "מוריה" (אודיסה, תרע"ז). לא ביאליק אלא א' ז' בן ישי הוא שפירסם לראשונה את השיר "יעקב ועשו" בשנת תרפ"ג (1923) לאחר ששמע אותו מפי ביאליק ונצר אותו בזיכרונו. 

השיר "דער ייד אין בית המדרש" לא נכלל באוסף של גיזנבורג ומארק "ייברייסקה נרודנייה פייסני" ("שירי עם יהודיים") שיצא במוסקבה בשנת 1901, שממנו שאל, ככל הנראה, ביאליק, את המקור וההשראה לשירים "היא יושבה לחלון" ו"תאמר אהיה רב". [לפי המידע שמביא דן מירון, ראו לעיל, ביאליק כתב את השיר לפני שיצא לאור האוסף של גינזבורג ומארק. זמרשת].

בעקבות השיר ביידיש, ולאותו לחן, חוברו שירים אחדים בעברית, ביניהם "שיר היין" של יצחק לבני (ציגל), איש העלייה השנייה, הפותח במילים: שותה אדם כוס יין אחת...

הלחן מזוהה כ"לחן עם ליטאי" בשירון "ואלה המראות" מיצירותיו של דב (דובי) אהרוני (עמ' 121), הכולל גם שירים שאסף. השיר הזה נרשם מפי אביו נפתלי אהרוני יליד וילנה. לעומת זאת, בחוברת "50 שירים וריקודי עמים לאקורדיון חלק 1", עמ' 59, נדפס וריאנט של הלחן תחת הכותרת "ריקוד הונגרי".

לחנים מאוחרים לשיר:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 18.06.2023 15:08:58


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: