בַּגִּלְעָד שׁוֹטְפִים עֵינוֹת הַמַּיִם וּמִדְבָּר לוֹהֵט סָבִיב סָבִיב; לִי מִשָּׁם הֵבֵאת אֶת עֲלוּמַיִךְ, לִי מִשָּׁם הֵבֵאת אֶת הָאָבִיב. כָּכָה, כָּכָה, שִׁיר כָּזֶה בְּכִידוֹן אֶל הַשָּׁמַיִם מְזַמֵּר לָךְ הֶחָזֶה, יְפֵיפַת-עֵינַיִם! כָּכָה, כָּךְ לָךְ מְזַמֶּרֶת גַּם הַנַּעַל הַמְּסֻמֶּרֶת, שֶׁאֵלַיִךְ הִיא חוֹזֶרֶת בֵּין עוֹפֶרֶת לְעוֹפֶרֶת. כָּכָה, כָּכָה, שִׁיר כָּזֶה בְּכִידוֹן אֶל הַשָּׁמַיִם מְזַמֵּר לָךְ הֶחָזֶה, יְפֵיפַת-עֵינַיִם! אֵין דְּבָרִים צָעַדְנוּ וְאֵין אֹמֶר, אֵין דְּבָרִים נִפְרַדְנוּ בְּלֶכְתִּי; בַּגִּלְעָד פָּרְחוּ עֲצֵי הַתֹּמֶר וְזִכְרָם אִתָּךְ רַק וְאִתִּי. כָּכָה, כָּכָה, שִׁיר כָּזֶה... מִדְּרָכִים דַּרְכֵּנוּ לֹא אוֹבֶדֶת, כִּי יַחְדָּיו נִשְׁבַּעְנוּ – בָּהּ נֵלֵךְ; אָנֹכִי אֶשְׁמֹר עַל הַמּוֹלֶדֶת, אַתְּ שִׁמְרִי נָא לִי אַהֲבָתֵךְ! כָּכָה, כָּכָה, שִׁיר כָּזֶה... בגלעד שוטפים עינות המים ומדבר לוהט סביב סביב; לי לשם הבאת את עלומייך, לי לשם הבאת את האביב. ככה, ככה, שיר כזה בכידון אל השמים מזמר לך החזה, יפיפת-עיניים! ככה, כך לך מזמרת גם הנעל המסומרת, שאלייך היא חוזרת בין עופרת לעופרת. ככה, ככה, שיר כזה בכידון אל השמים מזמר לך החזה, יפיפת-עיניים! אין דברים צעדנו ואין אומר, אין דברים נפרדנו בלכתי; בגלעד פרחו עצי התומר וזכרם אתך רק ואתי. ככה, ככה, שיר כזה... מדרכים דרכנו לא אובדת, כי יחדיו נשבענו – בה נלך; אנוכי אשמור על המולדת, את שמרי נא לי אהבתך! ככה, ככה, שיר כזה...