מוֹלֶדֶת חַמְסִינִית חוֹלִית וּמְסֻלַּעַת,
מַה שִּׁיר לָךְ חוֹזַיִךְ לֹא שָׁרוּ בְּלַהַט?
שִׁירָה רַק אַחַת לֹא חֹרְתָה עוֹד עַל דַּף:
שִׁירַת הַמִּשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף.
מִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת מוּל יָד מְנַשֶּׁלֶת
כִּ"מְנֵא-מְנֵא-וּתְקֵל" פֹּה הוֹקִיעָה הַשֶּׁלֶט,
וְהוּא כָּאן הַפֶּה הַזּוֹעֵק הַיְחִידִי:
"אַל יְנֻשַּׁל הַפּוֹעֵל הַיְהוּדִי!"
הוּא לְבַדּוֹ כָּאן הַפֶּה הַמַּטִּיחַ
בִּפְנֵי בּוֹעֲזִים בּוֹעֲטֵי הַמָּשִׁיחַ
דָּתָם – הַמַּרְכֹּלֶת, אֵלָם – אֵל הָרְכוּשׁ,
רוֹאֵי הַמּוֹלֶדֶת בְּנֶקֶב הַגְּרוּשׁ.
אַךְ הֵם הַיּוֹדְעִים רַק לַבֶּצַע לִכְרֹעַ
מִי הֵם כִּי יִשְׁעוּ לַחֲרוֹן הָאֵין-זְרוֹעַ?
הַהֵם יַאֲזִינוּ לְלֵב מְאֻגְרָף
שֶׁל אֵלֶם מִשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף?
דְּמָמָה וְשָׁרָב. וּמִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת.
רַק צַו תּוֹכֵחָה מֵעַל שֶׁלֶט רוֹעֶמֶת,
עַמּוּד הַקָּלוֹן לְמַרְשִׁיעֵי-הַבְּרִית:
– הַבּוּז לִמְנַשְּׁלַיִךְ, הַיָּד הָעִבְרִית!מולדת חמסינית חולית ומסולעת
מה שיר לך חוזייך לא שרו בלהט
שירה רק אחת לא חורתה עוד על דף
שירת המשמרת מול שער מוגף
משמרת אילמת מול יד מנשלת
כ"מנא מנא ותקל" פה הוקיעה השלט
והוא כאן הפה הזועק היחידי
הא אל ינושל הפועל היהודי
והוא לבדו כאן הפה המטיח
בפני בועזים בועטי המשיח
דתם המרכולת אלם אל הרכוש
רואי המולדת בנקב הגרוש
אך הם היודעים רק לבצע לכרוע
מי הם כי ידעו לחרון האין זרוע
ההם יאזינו ללב מאוגרף
של אלם משמרת מול שער מוגף
דממה ושרב ומשמרת אילמת
רק צו תוכחה מעל שלט רועמת
עמוד הקלון למרשיעי הברית
הבוז למנשלייך היד העברית
|
|
מילים: אברהם שלונסקי לחן: ורדינה שלונסקי כתיבה: 1934
|
מוֹלֶדֶת חַמְסִינִית חוֹלִית וּמְסֻלַּעַת, מַה שִּׁיר לָךְ חוֹזַיִךְ לֹא שָׁרוּ בְּלַהַט? שִׁירָה רַק אַחַת לֹא חֹרְתָה עוֹד עַל דַּף: שִׁירַת הַמִּשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף.
מִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת מוּל יָד מְנַשֶּׁלֶת כִּ"מְנֵא-מְנֵא-וּתְקֵל" פֹּה הוֹקִיעָה הַשֶּׁלֶט, וְהוּא כָּאן הַפֶּה הַזּוֹעֵק הַיְחִידִי: "אַל יְנֻשַּׁל הַפּוֹעֵל הַיְהוּדִי!"
הוּא לְבַדּוֹ כָּאן הַפֶּה הַמַּטִּיחַ בִּפְנֵי בּוֹעֲזִים בּוֹעֲטֵי הַמָּשִׁיחַ דָּתָם – הַמַּרְכֹּלֶת, אֵלָם – אֵל הָרְכוּשׁ, רוֹאֵי הַמּוֹלֶדֶת בְּנֶקֶב הַגְּרוּשׁ.
אַךְ הֵם הַיּוֹדְעִים רַק לַבֶּצַע לִכְרֹעַ מִי הֵם כִּי יִשְׁעוּ לַחֲרוֹן הָאֵין-זְרוֹעַ? הַהֵם יַאֲזִינוּ לְלֵב מְאֻגְרָף שֶׁל אֵלֶם מִשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף?
דְּמָמָה וְשָׁרָב. וּמִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת. רַק צַו תּוֹכֵחָה מֵעַל שֶׁלֶט רוֹעֶמֶת, עַמּוּד הַקָּלוֹן לְמַרְשִׁיעֵי-הַבְּרִית: – הַבּוּז לִמְנַשְּׁלַיִךְ, הַיָּד הָעִבְרִית! מולדת חמסינית חולית ומסולעת מה שיר לך חוזייך לא שרו בלהט שירה רק אחת לא חורתה עוד על דף שירת המשמרת מול שער מוגף
משמרת אילמת מול יד מנשלת כ"מנא מנא ותקל" פה הוקיעה השלט והוא כאן הפה הזועק היחידי הא אל ינושל הפועל היהודי
והוא לבדו כאן הפה המטיח בפני בועזים בועטי המשיח דתם המרכולת אלם אל הרכוש רואי המולדת בנקב הגרוש
אך הם היודעים רק לבצע לכרוע מי הם כי ידעו לחרון האין זרוע ההם יאזינו ללב מאוגרף של אלם משמרת מול שער מוגף
דממה ושרב ומשמרת אילמת רק צו תוכחה מעל שלט רועמת עמוד הקלון למרשיעי הברית הבוז למנשלייך היד העברית
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "שאו זמרה: קובץ שירים לזמרה בציבור", מרכז לתרבות, תרצ"ח 1938, עמוד 10
על הגרסה: המילים נוקדו ופוסקו על-פי הפרסום המקורי ב"דבר" ("תוספת ערב" של העיתון, 3.6.1934), למעט שני תיקונים קטנים: "יָד מנשלת" (במקום "יַד מנשלת") ו"אִלֶּמֶת" (במקום "אִלֶמֶת") כבעיתון.
|
|
 |
|
כותב מרדכי נאור, "אסירי ציון מכפר סבא: המאבק על עבודה עברית", קתדרה, גליון 39 (ניסן תשמ"ו אפריל 1986), עמ' 151:
אברהם שלונסקי שניצב במשמרת ב-1 ביוני 1934 כתב [שיר המשמרת כ]שיר מחאה נגד ה"בועזים" (כינוי גנאי לאיכרים או הפרדסנים היהודים האמידים, שהיה רווח מאז ימי העלייה השנייה, על שם בועז בן שלמון, איכר אמיד הנזכר במגילת רות ובדברי הימים) המנשלים את הפועל העברי. השיר התפרסם לראשונה ב"תוספת ערב" של "דבר" מיום 3 ביוני 1934.
יוסי ביילין טען במאמר "ציונות מתחת למיקרוסקופ" ("דבר", 19.1.1973, עמ' 41) כי "ב1934 לא היו פועלים יהודים גם אילו רצו בהם, והמשמרות קוימו בעצם לשם המאבק נגד הבריטים, כדי שלא יפחיתו את הסרטיפיקטים שניתנו לפועלים".
בגיליון "דבר" הנזכר לעיל נדפסו המילים בליווי הערה "תווי הניגון שעל פיו יושר השיר יפורסמו בנפרד", אך לא ברור אם אכן נדפסו ב"דבר". ב19.8.1934 נדפסה ב"דבר" ידיעה על "פרשת כפר סבא - בגרמנית", ולפיה השיר בהדפסה מיוחדת צורף לילקוט "כפר סבא - במערכת העבודה העברית", אשר חולק בסניף תנועת "החלוץ" בגרמניה.
ב26.2.1937 נדפסה ב"דבר" ידיעה במדור "הדים" לפיה נדפס תרגום ליידיש של השיר מאת אפרים צרפת בגיליון 72 של העיתון הארגנטינאי "אונזער צייט".
בעתון "הצופה" מיום 29.8.1938 עמ' 4 מתועד ביצוע ברדיו של השיר בביצוע אפרים גולדשטיין [לימים די זהב] בליווי אריה זקס בפסנתר, בתוכנית "מנעימותיהן של נשים מחברות בארץ".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.