ארצה אל תיסע (לחן עממי חסידי)

מושר לניגון חסידי שזומר ללא מילים, הן בקרב הציבור החילוני והן בקרב החסידים. המילים הותאמו לניגון בקיבוץ רמת רחל.

על הניגון מספר האתנומוזיקולוג וחוקר הזמר החסידי יעקב מזור:

ניגון ריקוד פאן חסידי מפורסם מאוד, המוכר לי מילדותי הרחוקה בבתי ראנד. בפי דודי מנדל בריכטא נמנה עם הניגונים המוקדמים במיוחד, ולכן אין להתפלא שנמנה עם ניגוני העלייה השנייה.

הניגון נדפס לפחות פעמים: בווריאנט - ע"י אידלסון (כרך X של אוצר נגינות ישראל, 1932, עמ' 28, מס' 252) ופעם שנייה נרשם כפי ששרוהו בביה"כ "זכרון מנחם" בבתי ראנד ונרשם במאמר מאת מזור ואנדרי היידו (מאמר בשפה האנגלית אודות ניגוני הריקוד, התפרסם בתוך קובץ המחקרים של המרכז לחקר המוסיקה היהודית, יובל 1974, עמ' 196, מס' 82).

הניגון הזה נפוץ מאוד גם מחוץ לחברה החסידית: להלן שתי דוגמאות: בתנועת הנוער "מחנות העולים" נמנה עם "השירים החסידיים" ששרו בקביעות בפעולות ליל שבת (לפי עדותם של ותיקי המחנות העולים בהקלטות שבספרייה הלאומית). בקיבוץ רמת רחל (העידה רותי זסלבסקי, ילידת 1934) שרו אותו בריקודי ההורה, ואף התאימו לקטע הראשון של הניגון את המלים "ארצה אל תסע" כתגובה לפילוג בתנועת העבודה בין הזרם הציוני ומנהיגי השמאל הרדיקלי, פילוג שבעקבותיו הפלג הקיצוני ירד מן הארץ בשנת 1926 וחזר לרוסיה עם מנהיגו מנחם אלקינד.

ההברות "ים-צי-ד-רי-צ-צה" שבביצוע פנינה אברמסון, חיים ברקאי ובלהה קורקין נמצאו גם בשיר "מירושלים עד מתולה".

ראו את השיר גם בלחן היידי, שעבור מילים אלה היה ככל הנראה נפוץ יותר.

מקור: "The Hassidic Dance Niggun: A Study Collection and its Classificatory Analysis", Yuval, 1974, עמוד 196

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 10: ניגונים חסידיים", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932, עמוד 28

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, עמוד 64-65