חיילים אלמונים

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים, מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת. בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ. בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ. לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין; חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ, אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט; בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים. בְּיָמִים אֲדֻמִּים...חיילים אלמונים הננו בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמוות. כולנו גויסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המוות. בימים אדומים של פרעות ודמים, בלילות השחורים של יאוש. בערים, בכפרים את דגלנו נרים, ועליו, הגנה וכיבוש. לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, כדי לשפוך בנכר את דמנו. רצוננו: להיות לעולם בני חורין, חלומנו: למות בעד ארצנו. בימים אדומים... ומכל עברים רבבות מכשולים שם גורל אכזרי את דרכנו, אך אויבים, מרגלים ובתי אסורים לא יוכלו לעצור בעדנו. בימים אדומים... אם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים, יקברונו בלילה בלאט; במקומנו יבואו אלפי אחרים, ללחום ולכבוש עדי עד. בימים אדומים... בדמעות אמהות שכולות מבנים, ובדם תינוקות טהורים - כבמלט נדביק הגופות ללבנים, ובניין המולדת נקים. בימים אדומים...

ביצועים נוספים:

• שלמה ארצי  (סרטון)
• דניאל זמיר 
• שולמית לבנת (סרטון מתקופת ממשלת ישראל ה-32 [2009 עד 2013], תזמון 3:17)
• שולי רנד 
• אנסמבל אדמה (2016)
• אברהם פררה
• מקהלת ותזמורת צה"ל
• ישי ריבו (סרטון)
• יפה ירקוני ומקהלת תל אביב
• שמעון ישראלי בליווי פסנתר (סרטון)

---

אברהם שטרן חיבר את השיר בשנת תרצ"ב ותיקן אותו בשנת תרצ"ג. תצלום כתב היד, מתוארך לחנוכה תרצ"ג, התפרסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות", 4.12.1964, מודבק בכרטסת מאיר נוי, עמ' 462 במקבץ הסרוק. לפיכך, מתברר שהתיארוך לתרצ"ד שגוי (לפי "ספר השירים של אברהם שטרן המכונה יאיר", הוצאת סולם בעריכת ד"ר ישראל שייב [אלדד], תש"ו, נכתב בנבי מוסה בתרצ"ד; על פי כתבתו של אהרון כהן בעיתון "הצופה" מתאריך 3.2.1967, השיר נכתב בפסח תרצ"ד).

---

בדף עיתון לא מזוהה מתאריך 15.4.1964 השמור באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית (מחברת מס' 3 של מילים בלי תווים, עמ' 164) כתוב כי "השיר שהיה מקובל מאוד בקרב לוחמי הלח"י זכה רק עתה להכרה רשמית" השבוע שידר אותו "קול ישראל" בפעם הראשונה

---

מאמר על השיר מאת יאירה גנוסר.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 68-69 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 6