צוֹעֵד וְצוֹעֵד הָאִישׁ הָעוֹבֵד לֹא יֵדַע הִנָּפֵשׁ, הִנָּפֵשׁ נִיר אַחַר נִיר מֵאָז בֹּקֶר הֵאִיר וְקוֹצֵר הַחֶרְמֵשׁ, הַחֶרְמֵשׁ. שָׂדוֹת רְחָבִים מִשְׂתָּרְעִים מֵרָחוֹק הָרֵי גִּלְבּוֹעַ כֻּסּוּ יָרֹק טוֹב לַקּוֹצֵר בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ וָזִיו בִּשֵּׂר אָבִיב, בִּשֵּׂר אָבִיב.צועד וצועד האיש העובד לא ידע הינפש, הינפש. ניר אחר ניר מאז בוקר האיר וקוצר החרמש, החרמש. שדות רחבים משתרעים מרחוק הרי גלבוע כוסו ירוק טוב לקוצר ביום שמש וזיו בישר אביב, בישר אביב.