הקטן
גופן
הגדל
גופן
הוי עם בוטח
הוי עם בוטח חי קיים על אף הכול על מוקד מזבח נצא במחול אה... דם עשן ואש ים צרות גועש על ציון מתי אור חדש תאיר שמע קולנו והשמיענו מתי ייבנה ייבנה המקדש
מילים: משה צבי נריה (מנקין)
לחן: עממי חסידי

הוי עם בוטח
חי קיים על אף הכול
על מוקד מזבח
נצא במחול

אה...

דם עשן ואש
ים צרות גועש
על ציון מתי אור חדש תאיר

שמע קולנו והשמיענו
מתי ייבנה ייבנה המקדש


 פרטים נוספים


על השיר

האזינו לביצוע צוות הווי בני עקיבא

דברי חוקר הזמר החסידי יעקב מזור:

שמעתי לראשונה את השיר (במילים של נריה) שנים ספורות לפני מלחמת העצמאות. היה זה אחר הצהריים בשכונת בתי ראנד בו בנות דודי שרות את השיר שלמדו בבית הספר "בית יעקב". זה היה בחצר הקטנה (משתי החצרות של השכונה) בה גרנו אמי ואני בבית סבי. נזכרתי בשיר לאחרונה כשנתקלתי ביוטיוב בחסידי בעלז שרים ורוקדים את הלחן ללא מילים. הלחן הוא ניגון חסידי ישן המקובל בשושלות שונות. יועד להקפות שמחת תורה אל חסידי קרלין בטבריה. בחב"ד שרים את הלחן במילים ""אימתי קאתי מר". על פי עדות טוביה בלוי בתוך "צ"ו שביבים" (זהו "שביב ס"ב" העוסק ב"עוזר דלים" בלחן "בין נהר פרת") בתוך "לקט ופרט: חלק שני", את הטקסט "אימתי קאתי מר" (המיוחס לבעש"ט) שרו לראשונה בשתי חתונות שנערכו בראש חודש אלול תשי"ז, אז "הרה"ח צבי אייזנבך חיבר [כנראה צירף. זמרשת] את הלחן הירושלמי הידוע על המילים "מתי ייבנה המקדש" למילותיו של הבעל שם טוב". הלחן משמש גם כניגון ריקוד בהילולות ל"ג בעומר במירון (ראו בשם "לכבוד התורה" בתוך "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", עמ' 195 - 196). בפולין היו לשיר מילים ביידיש. בגרסה זו שמע אותו הרב נריה. בשנת 1934, עם עלייתו של היטלר, ולפיו כתב את "הוי עם בוטח".

לפי החוברת "ניגון וזמר" חלק ד, אברהם פריד בקלטת "מעגל השנה" [1] הקליט את הלחן במילים "מתי ייבנה המקדש" שהן טקסט שונה מ"הוי עם בוטח". אפשר שזה נוסח הטקסט המוקדם ללחן.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם