מילים (6 גרסאות)
עוֹד לֹא נֻתְּקָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֱלֵי בָּנִים
לָה לָה לָה...
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֱלֵי בָּנִים
לָה לָה לָה...
מקור:
"הבה נשירה [Hawa Naschira]"
, Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg
, 1935
, 78
לֹא נִתְּקָהּ עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנֵּי אָבוֹת עֲלֵי(?) בָּנִים
לָלָלָה
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנֵּי אָבוֹת עֲלֵי(?) בָּנִים
לָלָלָה
עוֹד לֹא נֻתְּקָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מַמְשִׁיכָה לָהּ הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֱלֵי בָּנִים
מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
עָצְמוּ הֵיטֵב עֵינֵיהֶם
מַעַיְנוֹת חֶדְוָה אָז נִפְרָצוּ [/נִתְגָּלוּ]
קַלּוּ כָּכָה רַגְלֵיהֶם
נַמְשִׁיךְ הָלְאָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת
אָן תּוֹבִיל לְאָן תּוֹלִיךְ
הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה
בַּל נַחְקֹרָה בַּל נִשְׁאַל.
מַמְשִׁיכָה לָהּ הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֱלֵי בָּנִים
מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
עָצְמוּ הֵיטֵב עֵינֵיהֶם
מַעַיְנוֹת חֶדְוָה אָז נִפְרָצוּ [/נִתְגָּלוּ]
קַלּוּ כָּכָה רַגְלֵיהֶם
נַמְשִׁיךְ הָלְאָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת
אָן תּוֹבִיל לְאָן תּוֹלִיךְ
הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה
בַּל נַחְקֹרָה בַּל נִשְׁאַל.
על הגרסה: רבקה דיאמנד (1947) היא בת למייסדי קיבוץ טירת-צבי (הוריה עלו ארצה בראשית שנות השלושים). השיר הושר כך במשפחתם במפגשים משפחתיים.
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֵלֵי בָּנִים
מִנִּי מְדוּרוֹת אֵלֵי מְדוּרוֹת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי לֵילוֹת שִׂמְחַת-תּוֹרָה
אֵלֵי לֵילוֹת שִׂמְחַת-מַסָּדָה
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֵלֵי בָּנִים
מִנִּי מְדוּרוֹת אֵלֵי מְדוּרוֹת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי לֵילוֹת שִׂמְחַת-תּוֹרָה
אֵלֵי לֵילוֹת שִׂמְחַת-מַסָּדָה
מקור:
"שירי ארץ ישראל"
, יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים
, 1935 /1947
, 21
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֵלֵי בָּנִים
מִנִּי מְדוּרוֹת אֵלֵי מְדוּרוֹת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי לֵילוֹת שִׂמְחַת-תּוֹרָה
אֵלֵי לֵילוֹת שִׂמְחַת-מַסָּדָה
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
אֲבוֹתֵינוּ כָּךְ רָקָדוּ
יָד אַחַת עַל שֶׁכֶם רֵעַ
סֵפֶר-תּוֹרָה שְׁנִיָּה אוֹחֶזֶת
מִכָּל-עַם בָּאַהֲבָה נִשָּׂא
אֲבוֹתֵינוּ כָּךְ רָקָדוּ
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
יָד אַחַת תֶּאֱמַץ מַעְגָּל
נֵטֶל-דּוֹר שְׁנִיָּה חוֹבֶקֶת
סֵפֶר-יָגוֹן גָּדוֹל, כָּבֵד הוּא
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
עָצְמוּ הֵיטֵב, עָצְמוּ עֵינַיִם
וּמַעְיָנוֹת הַחֶדְוָה נִפְתָּחוּ
קַלּוּ רַגְלֵיהֶם, מָה קַלּוּ
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
יָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ
כִּי עַל תְּהוֹמוֹת יִרְקֹדוּ
וְעֵינַיִם אִם יִפְקָחוּ
יִסָּכְרוּ מַעְיָנוֹת-חֶדְוָה
תִּתְפּוֹרֵר לִתְהוֹם שַׁלְשֶׁלֶת
יָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
וַעֲצוּמוֹת הֵן כָּךְ עֵינֵינוּ
כֹּה נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
פֶּן תְּנֻתַּק וְתִתְפּוֹרֵר
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
אָן תּוֹבִיל? לְאָן עוֹלָה הִיא?
הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה
אַל נַחֲקֹרָה, אַל נִשְׁאֲלָה
כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת!
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי אָבוֹת אֵלֵי בָּנִים
מִנִּי מְדוּרוֹת אֵלֵי מְדוּרוֹת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
מִנִּי לֵילוֹת שִׂמְחַת-תּוֹרָה
אֵלֵי לֵילוֹת שִׂמְחַת-מַסָּדָה
עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
אֲבוֹתֵינוּ כָּךְ רָקָדוּ
יָד אַחַת עַל שֶׁכֶם רֵעַ
סֵפֶר-תּוֹרָה שְׁנִיָּה אוֹחֶזֶת
מִכָּל-עַם בָּאַהֲבָה נִשָּׂא
אֲבוֹתֵינוּ כָּךְ רָקָדוּ
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
יָד אַחַת תֶּאֱמַץ מַעְגָּל
נֵטֶל-דּוֹר שְׁנִיָּה חוֹבֶקֶת
סֵפֶר-יָגוֹן גָּדוֹל, כָּבֵד הוּא
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
עָצְמוּ הֵיטֵב, עָצְמוּ עֵינַיִם
וּמַעְיָנוֹת הַחֶדְוָה נִפְתָּחוּ
קַלּוּ רַגְלֵיהֶם, מָה קַלּוּ
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ
יָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ
כִּי עַל תְּהוֹמוֹת יִרְקֹדוּ
וְעֵינַיִם אִם יִפְקָחוּ
יִסָּכְרוּ מַעְיָנוֹת-חֶדְוָה
תִּתְפּוֹרֵר לִתְהוֹם שַׁלְשֶׁלֶת
יָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
וַעֲצוּמוֹת הֵן כָּךְ עֵינֵינוּ
כֹּה נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
פֶּן תְּנֻתַּק וְתִתְפּוֹרֵר
כָּךְ נִרְקֹדָה גַּם אֲנַחְנוּ
כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת
אָן תּוֹבִיל? לְאָן עוֹלָה הִיא?
הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה הָלְאָה
אַל נַחֲקֹרָה, אַל נִשְׁאֲלָה
כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת!
על הגרסה: מתוך "כל שירי יצחק למדן" (מוסד ביאליק),עמ' 44 -46
הקלטות (6)
על השיר
הטקסט - הבית הפותח את השיר "שלשלת מחולות", השיר השלישי בפרק השלישי בפואמה "מסדה".
מספר חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור:
מקור הלחן לא ידוע. ללחן שלושה קטעים: הקטע הראשון מושר עם הטקסט של למדן; שני הקטעים הבאים מושרים ללא טקסט. הקטע האחרון שאול מלחנו של שיר ידוע ביידיש "אט אזוי נייט א שניידער" (כך תופר החייט) שם (בשיר היידי) קטע הלחן הזה הוא הקטע השני של השיר ומושר עם הטקסט היידי של השורות השלישית והרביעית. [קראו שם מידע נוסף – זֶמֶרֶשֶׁת]
לשני בתים מתוך הטקסט המלא, "רקדו ככה אבותינו", מתועד (בווריאנט) גם לחן נוסף.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
מילים ותווים
🔗
מקור:
"הבה נשירה [Hawa Naschira]"
, Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg
, 1935
, 78
מילים
🔗
מתוך הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצ"ז
תמונות
🔗
מתוך הגדה של פסח גבעת ברנר תרצ"ז
מתוך הגדה של פסח הבריגדה היהודית תש"ד

ביצוע

