שחורה אני ונאווה (לחן לברי מ"המטאטא")

העתקת מילות השיר

שחורה אני ונאווה בשדמות כנען, הן כה שחרחורת הייתה שולמית, צוואר שלי זקוף מגדל של דוד, שר חתני לי מזמן שיר אשיר, בת-תימן.
מילים: לאה גולדברג
לחן: מרק לברי
כתיבה: 1937
הלחנה: 1937

שחורה אני ונאווה
בשדמות כנען,
הן כה שחרחורת
הייתה שולמית,
צוואר שלי זקוף
מגדל של דוד,
שר חתני לי מזמן
שיר אשיר, בת-תימן.

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

אסתר גמליאלית 

 הקלטה מאוחרת


על השיר

 כותב עמי ירימי:

[שיר זה היה] הופעת הבכורה של אסתר גמליאלית על בימת "המטאטא" . . . בתכנית "היינו כחולמים" - "חלוקיידה בשמונה תמונות" (30 בנובמבר 1937). היא גילמה דמות נערה יהודיה בת תימן, שחצתה את הגבול והגיעה אל ה"מסדרון הבריטי", אך הבריטים העבירו אותה לצד הערבי; "אבל אני יהודיה" טענה, ושרה את "שחורה אני ונאוה". מבקרי התיאטרון קיבלו את הופעת הבכורה שלה בחיוב. עזרא זוסמן, ציין אותה במיוחד "בין המשחקות המצטיינות": "...גמליאלית מלאת חן מזרחי טבעי...זמרתה מוטעמת יפה". אליעזר לובראני כתב: "הנה דמותה של אסתר גמליאלית כבת תימן המדפקת על שערי הארץ. משהו מן הציפור החורגת מכלובה נישא הימנה, אינה יודעת עדיין לצייץ, לגביה אין גם צורך בכך, באשר עצם עמידתה וצליליה מהנים את לבב הצופה והמאזין". כאן, חלק מן השיר, בהקלטה ביתית, כארבעים ושש שנים לאחר הבכורה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 15.01.2022 07:58:23


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: