כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה! כָּךְ וְכָךְ וְלֹא אַחֶרֶת יָם תִּיכוֹן וְיָם כִּנֶּרֶת, גַּם בָּשָׁן וְגַם גִּלְעָד מִנִּי אָז וַעֲדֵי עַד. הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם, שִׁירִי לִי לַיְלָה! אַרְצִי הָרִים הָרִים וְגַיְא לָהּ, אַרְצִי הָרִים הָרִים וְגַיְא לָהּ. הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם, שִׁירִי לִי לַיְלָה! אַרְצִי הָרִים הָרִים וְגַיְא לָהּ. שִׁירִי לִי, שִׁירִי לִי עוֹד וָעוֹד, אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בִּדְמָעוֹת. כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה! כָּךְ וְכָךְ וְלֹא אַחֶרֶת! עִם הַתְּכֵלֶת הַמַּזְהֶרֶת, עִם מֶרְחַב חוֹלוֹת נִרְדָּם – עַל הַנֶּפֶשׁ, עַל הַדָּם... הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם... כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה! כָּךְ וְכָךְ וְלֹא אַחֶרֶת! בִּי הִדְלַקְתְּ תְּשׁוּקָה סוֹעֶרֶת, עוֹד אַמָּה, וְעוֹד אַמָּה – לֹא שְׂבַעְתִּיךְ עוֹד, אֲדָמָה! הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם... כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה! כָּךְ וְכָךְ וְלֹא אַחֶרֶת מִן הַחוֹחַ יַעַל וֶרֶד, לֶחֶם טוֹב מִן הַטְּרֵשָׁה הַעֲמִיקִי, מַחֲרֵשָׁה! הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם... כָּכָה, כָּכָה, כָּכָה! כָּךְ אַתְּ וְלֹא אַחֶרֶת, בַּמָּצוֹר וּבַמִּשְׁמֶרֶת! מִשְׁבָּרִים נָתְנוּ קוֹלָם – בָּךְ דָּבַקְתִּי עַד עוֹלָם. הֵי, שִׁירִי לִי יוֹם...ככה, ככה, ככה! כך וכך ולא אחרת ים תיכון וים כינרת, גם בשן וגם גלעד מני אז ועדי עד. הי, שירי לי יום, שירי לי לילה! ארצי הרים הרים וגיא לה, ארצי הרים הרים וגיא לה. הי, שירי לי יום, שירי לי לילה! ארצי הרים הרים וגיא לה. שירי לי, שירי לי עוד ועוד, ארשתיך לי בדמעות. ככה, ככה, ככה! כך וכך ולא אחרת! עם התכלת המזהרת, עם מרחב חולות נרדם – על הנפש, על הדם... הי, שירי לי יום... ככה, ככה, ככה! כך וכך ולא אחרת! בי הדלקת תשוקה סוערת, עוד אמה, ועוד אמה – לא שבעתיך עוד, אדמה! הי, שירי לי יום... ככה, ככה, ככה! כך וכך ולא אחרת מן החוח יעל ורד, לחם טוב מן הטרשה העמיקי, מחרשה! הי, שירי לי יום... ככה, ככה, ככה! כך את ולא אחרת, במצור ובמשמרת! משברים נתנו קולם – בך דבקתי עד עולם. הי, שירי לי יום...