ריקוד הגורן

הָבִי גֹּרֶן, הָבִי גֹּרֶן, הָבִי גֹּרֶן לִי גַּרְעִין. הַמּוֹרַג, לִי דַּיִשׁ דּוּשָׁה, דוּשָׁה לִי דָּגָן דָּשֵׁן. עוּרִי, עוּרִי, עוּרִי רוּחַ, זְרִי הַתֶּבֶן, זְרִי הַדֹּמֶן, לִי הוֹתִירִי זֶרַע כֹּחַ זֶרַע לֶחֶם, זֶרַע אֹמֶן. עִם גָּדִישׁ יִגְדַּל אוֹנִי, יַעַל פֶּסַע – פֶּסַע, זֶה לֶחֶם בֶּן גָּרְנִי לְשָׂבְעָה וָיֶשַׁע. לִי גֹּרֶן, סֶלַע, גֹּרֶן, סֶלַע סֶלַע, לי גֹּרֶן, סֶלַע, גֹּרֶן, בָּר.הבי גורן, הבי גורן, הבי גורן לי גרעין. המורג, לי דייש דושה, דושה לי דגן דשן. עורי, עורי, עורי רוח, זרי התבן, זרי הדומן, לי הותירי זרע כוח זרע לחם, זרע אומן. עם גדיש יגדל אוני, יעל פסע – פסע, זה לחם בן גרני לשבעה וישע. לי גורן, סלע, גורן, סלע סלע, לי גורן, סלע, גורן, בר.

סדר היצירה ב"ריקוד הגורן" היה לא שגרתי: תחילה חיברה רבקה שטורמן את הריקוד לפי ארבע תיבות מלחן "גילו הגלילים" עבור כנס המחולות בדליה, אז פנתה במכתב (12.3.1944) אל עמנואל עמירן שיכתוב לחן לפי הריקוד (ובעצם לפי ארבע תיבות בארבעה רבעים, שכן לא ראה את הריקוד אלא רק קיבל את המידע על התאמתו ל"גילו הגלילים"), ולאחר שהריקוד נרקד בכנס המחולות בלי מילים פנתה אל שרה לוי תנאי במכתב ב6.1.1945 בבקשה שתוסיף מילים.

הפרטים והמכתבים המלאים נדפסו בספרה של רנה שרת "קומה אחא: דרך רבקה שטורמן במחול" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988), עמ' 56 - 58.