הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
ספרי תמה
סַפְּרִי תַמָּה תְמִימָה סַפְּרִי נָגִיל בְּתֵימָא בַּת מְלָכִים הַחֲכָמָה אָן מְקוֹמֵךְ סַפְּרִי לִי עָנְתָה יוֹנָה סְעַדְיָה לִי בְּפַלְטֵרִין עֲלִיָּה וַאֲנִי תּוֹךְ לֵב אֳנִיָּה בַּיְּפִי עוֹטָה מְעִילִיספרי תמה תמימה ספרי נגיל בתימא בת מלכים החכמה אן מקומך ספרי לי ענתה יונה סעדיה לי בפלטרין עליה ואני תוך לב אוניה ביפי עוטה מעילי

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: סעדיה בן-עמרם
לחן: עממי תימני

סַפְּרִי תַמָּה תְמִימָה סַפְּרִי נָגִיל בְּתֵימָא
בַּת מְלָכִים הַחֲכָמָה אָן מְקוֹמֵךְ סַפְּרִי לִי

עָנְתָה יוֹנָה סְעַדְיָה לִי בְּפַלְטֵרִין עֲלִיָּה
וַאֲנִי תּוֹךְ לֵב אֳנִיָּה בַּיְּפִי עוֹטָה מְעִילִי
ספרי תמה תמימה ספרי נגיל בתימא
בת מלכים החכמה אן מקומך ספרי לי

ענתה יונה סעדיה לי בפלטרין עליה
ואני תוך לב אוניה ביפי עוטה מעילי




 פרטים נוספים
ביצוע: שושנה דמארי
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "שושנה דמארי" מס' AN 66-21 בחברת "הד ארצי"


על השיר

שיר אזור תימני מהמאה ה17. בפיוט השלם 11 בתים, מהם השלישי והרביעי בערבית והשאר בעברית. זיהוי המשורר ודאי על פי החתימה (אקרוסטיכון של תחילת הבתים) "סעדיה בן עמרם". ראו את הטקסט המלא, פירושים ולחנים שונים בדף השיר באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית. ראו פירוט גם בספרו של אבנר בהט "ספרי תמה: שירי הדיוואן של יהודי מרכז תימן", עמ' 216 - 218. לפי בהט, השיר היה נפוץ בציבור הישראלי בלחנים אחדים. הוא מביא את חלקי השיר בשישה לחנים.

בדרך כלל מושרים רק שני הבתים הראשונים של השיר.

לשיר לחנים תימניים אחדים, והם מושרים בדרך כלל בהגייה תימנית.

הלחן שהקליטה שושנה דמארי נכלל (בהבדלי נוסח מסוימים) בספר "קולות רבים" מהרפרטואר של ברכה צפירה (עמ' 88 באמצע הדף), אך ככל הידוע לא קיימת הקלטה של ברכה צפירה לשיר זה. זהו הלחן השלישי אצל בהט, המביא אותו גם במשקל זוגי וגם במשקל משולש. לחן זה נעדר מאתר הפיוט והתפילה. צפו בשושנה דמארי מבצעת את השיר בלחן זה גם בעיבוד מעט שונה בתוכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי".

עדות על תפוצה של השיר בקרב אשכנזים יש בהכללתו בפנקס הפרטי של גדעון כנעני (שיר מס' 249 בפנקס). לא ברור באיזה לחן הכיר גדעון כנעני את השיר. הכותרת בפנקסו של גדעון כנעני: שיר תורכי.

הפיוט נעדר מהכרך הראשון של "אוצר נגינות ישראל" (הכרך שהוקדש לנגינת יהודי תימן) ב"אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלסון.

באתר הפיוט והתפילה נמצאים לחנים תימניים נוספים:

א. "לחן תימן 1" בביצועי שלום צברי ואהרן עמרם (אהרן עמרם הקליט בנוסף גם לחן שחיבר בעצמו);

ב. "לחן תימן 2" בביצוע "דיוואן" (להקה?) [אחרי פתיח אטי לא ממושקל] וכן לאה אברהם עם גילה בשארי. זהו כנראה הלחן המוכר ביותר כיום בווריאנטים שונים הוקלט בפי בועז שרעבי, דקלון, צמד העמרנים, רון שובל ועוד. 

ג. לחן שבו מוקלטים כל הביצועים של "לחן תימן 3", "לחן תימן 5" [אין שם "לחן תימן 4"] וגם החלק הראשון של "לחן תימן - תוכן גולשים". לחן שלישי זה הופץ לציבור הכללי כשנכלל באחת משלוש המהדורות של "שירון לכיתה ז'". 

לחנים נוספים שזכו לחשיפה מחוץ לעדה התימנית:

ד. את הלחן השני אצל אבנר בהט עיבד פאול בן חיים והקליטה תזמורת קול ישראל. כמו כן הקליטה לחן זה השמינייה לזמר עם בביצוע כלי בעיבוד אנדרה ספיראה. שתי ההקלטות תחת השם "הרשות" (על פי התחלת אחד הבתים הבאים בפיוט). ללחן זה הקלטה גם בביצוע אורי שבח, שבו תחילת הטקסט "ספרי תמה" היא מבוא אטי לא ממושקל.  

ה. לחן שרשם שלמה רוזובסקי ונדפס בשירון שערך "מזמרת הארץ" (ורשה תרפ"ט 1929) עמ' 110.

ו. לחן נוסף שנדפס בספרה של ברכה צפירה (עמ' 88 בסוף הדף). 

ז. לחן שרשם מנשה רבינא מפי יהודה צדוק בספר "מציון לתימן" (תרצ"ח 1938). לחן זה הוא הבסיס ל"זמרי לי".

ז. לחן ששרה עפרה חזה בתקליט "שירי תימן".

בהט כותב כי "בשורה החמישית [לחן רביעי מתוך שישה] ובשורה האחרונה [לחן שישי] מופיעים מוטיבים שנשתלבו בזמר הישראלי בשירים לט"ו בשבט ולפסח. כוונתו: הלחן הרביעי מוכר כחלק השני של השיר "יציאת מצרים" (מקורו ב"אהבת רעיה"), והלחן השישי מוכר כחלק הראשון של "כי תבואו אל הארץ" (גם "שאלה אני שואל").

הדף בבנייה.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים מזרחיים   פיוטים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם