הו צלצלו במצלתיים

הוֹ, צַלְצְלוּ בַּמְּצִלְתַּיִם, הַיְּלָדִים, וּשְׂאוּ רֹן, וּצְאוּ בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם לַמַּעְגָּל, יַלְדוֹת חֵן. תְּנוּ זֶה אֶל זֶה יָדַיִם וּצְאוּ לָשִׂישׂ בַּכַּר. הוֹ, צַלְצְלוּ בַּמְּצִלְתַּיִם – בָּא קֵץ לַחֹרֶף כְּבָר. לַצֶּמֶד פַּנּוּ דֶּרֶךְ, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כַּדַּת. גַּם תִּכְרַע לוֹ כָּל בֶּרֶךְ עֵת יֵשֵׁב עַל כֵּס פָּז. הוֹ, צַלְצְלוּ בַּמְּצִלְתַּיִם, הַיְּלָדִים, וּשְׂאוּ רֹן, וּצְאוּ בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם לַמַּעְגָּל, יַלְדוֹת חֵן.הו, צלצלו במצילתיים, הילדים ושאו רון, וצאו במחול מחניים למעגל, ילדות חן. תנו זה אל זה ידיים וצאו לשיש בכר. הו, צלצלו במצלתיים – בא קץ לחורף כבר. מה רבה, הה, השממה במלוך האכזר פה מר אבלה האדמה כל חי מזה נס לו אך עתה שמחו בנים הן מלך חדש קם לו מלכה יפת הפנים ראו: הינם הולכים שם המלך נקרא "אביב" הוא עטוף שלמת אור ולראשו יכתיר סביב עטרת פרחי מור למלכה יקראו "שמש" מראה, ראו, מה ייף אור עינה ינים אמש וימלא תבל זיו לצמד פנו דרך, השתחוו לו כדת. גם תכרע לו כל ברך עת ישב על כס פז. הו צלצלו במצלתיים הילדים ושאו רון, וצאו במחול מחניים למעגל, ילדות חן..

גרסאות עבריות אחרת לאותו לחן: חידת הפרחים, יורה יקר.

הטקסט המלא התפרסם בחוברת "הזמיר" (אודסה, תר"ע) בליווי ההערה הבאה:

שיר זה משמש גם לשיר מחול:

הילדים עומדים על מקומם במעגל. בתוכו עומדים שני כסאות. מחוץ למעגל עומד ילד - האביב- ועל ראשו זר של פרחים, של עלים או של ניר ירוק. לימינו עומדת ילדה - השמש - וראשה מעוטר זר זהב של ניר מוזהב. עם החרוז "הו צלצלו במצלתים" - ימחאו כף כל הילדים אשר במעגל; אח"כ יתנו זה אל זה ידים ויצעדו סביב לפי המנגינה. עם החרוז "ראו, הנם הולכים שם", יקרבו הילד והילדה - האביב והשמש - אל המעגל ויסובו אותו, והילדים מביטים אליהם באהבה. עם הבית האחרון יפתחו את המעגל, והצמד ישב על הכסאות הערוכים, והעוברים יכרעו וישתחוו לפניהם.

שם השיר במקור הגרמני: Sehnsucht nach dem Frühlinge (געגועים לאביב) מאת כריסטיאן אדולף אוורבק ומספרו ברשימת קכל [רשימת יצירות מוצרט] 596.

מקור: "הזמיר + טעמי זמרה לשירי "הזמיר" (מהדורת אודסה תר"ע 1910)", מוריה, אודסה, תר"ע 1910, עמוד 30-31

מקור: "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא [מילים בלבד] (תרס"ג עם הערות על כל המהדורות)", אודסה, תרס"ג 1903, עמוד 43-45